פרק יט · אות ה
ה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אַרְבָּעָה דְּבָרִים יֵצֶר הָרָע מֵשִׁיב עֲלֵיהֶן, דִּכְתִיב בָּהֶן חֻקָּה, אֵשֶׁת אָח, וְכִלְאַיִם, וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וּפָרָה אֲדֻמָּה. אֵשֶׁת אָח, דִּכְתִיב (ויקרא יח, טז): עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ וגו', וּבְלֹא בָנִים (דברים כה, ה): יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ. וּכְתִיב בְּעֶרְוַת אֵשֶׁת אָח (ויקרא כ, כב): וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי. וְכִלְאַיִם (דברים כב, יא): לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז, וְסָדִין בְּצִיצִית מֻתָּר, וּכְתִיב בֵּיהּ חֻקָּה (ויקרא יט, יט): אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ. שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, דִּכְתִיב (ויקרא טז, כו): וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָֹּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו, וְהוּא עַצְמוֹ מְכַפֵּר עַל הָאֲחֵרִים, וּכְתִיב בֵּיהּ (ויקרא טז, לד): וְהָיְתָה זֹאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם. פָּרָה מִנַּיִן, דִּתְנַן כָּל הָעוֹסְקִין בַּפָּרָה מִתְּחִלָה וְעַד סוֹף מְטַמְּאִין בְּגָדִים, וְהִיא גוּפָהּ מְטַהֶרֶת בְּגָדִים, וּכְתִיב בָּהּ חֻקָּה, זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה.