אור ברסלב
במדבר רבה פרק יט › אות ב

במדבר רבה

פרק יט · אות ב

אות א

ב זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה. (תהלים יב, ז): אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מָצִינוּ שֶׁעִקֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ תֵּבוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁלֹא לְהוֹצִיא דְּבַר טֻמְאָה מִפִּיו, (בראשית ז, ח): מִן הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה (בראשית ז, ב): וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא, אָמַר רַבִּי יוּדָן אַף כְּשֶׁבָּא לִפְתֹּחַ בְּסִימָנֵי בְּהֵמָה טְמֵאָה לֹא פָתַח אֶלָּא בְּסִימָנֵי טְהוֹרָה, (ויקרא יא, ד): אֶת הַגָּמָל כִּי לֹא מַפְרִיס פַּרְסָה, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (ויקרא יא, ד): כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא. (ויקרא יא, ו): וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי לֹא מַפְרֶסֶת פַּרְסָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (ויקרא יא, ו): כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא. (ויקרא יא, ז): וְאֶת הַחֲזִיר כִּי לֹא מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (ויקרא יא, ז): כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר תִּינוֹקוֹת שֶׁהָיוּ בִּימֵי דָוִד עַד שֶׁלֹא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא הָיוּ יוֹדְעִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה מ"ט פָּנִים טָמֵא וּמ"ט פָּנִים טָהוֹר, וְהָיָה דָוִד מִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְאוֹמֵר (תהלים יב, ח): אַתָּה ה' תִּשְׁמְרֵם, נְטַר אוֹרָיְיתְהוֹן בְּלִבְּהוֹן, (תהלים יב, ח): [תנצרם] תִּצְּרֶנּוּ מִן הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם. וְאַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה יוֹצְאִין לַמִּלְחָמָה וְנוֹפְלִין, עַל יְדֵי שֶׁהָיָה בָּהֶם דֵּילָטוֹרִין, הוּא שֶׁדָּוִד אָמַר (תהלים נז, ה): נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים, נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם, זֶה אַבְנֵר וַעֲמָשָׂא שֶׁהָיוּ לְבָאִים בַּתּוֹרָה. אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים, זֶה דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל שֶׁהָיוּ לְהוּטִים אַחַר לָשׁוֹן הָרָע. (תהלים נז, ה): וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה, אֵלוּ הַזִּיפִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נד, ב): בְּבוֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר דָּוִד (תהלים נז, ו): רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים, סַלֵּק שְׁכִינָתְךָ מִבֵּינוֹתָם. אֲבָל דּוֹרוֹ שֶׁל אַחְאָב כֻּלּוֹ עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיוּ, וְעַל יְדֵי שֶׁלֹא הָיוּ בָּהֶם דֵּילָטוֹרִין יוֹצְאִין לַמִּלְחָמָה וְנוֹצְחִין, הוּא שֶׁאָמַר עֹבַדְיָה לְאֵלִיָּהוּ (מלכים א יח, יג): הֲלֹא הֻגַּד לַאדֹנִי אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בַּהֲרֹג אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי ה' וָאַחְבִּא, וָאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמָיִם, אִם לֶחֶם לָמָּה מַיִם, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ הַמַּיִם קָשִׁים לְהָבִיא לוֹ יוֹתֵר מִן הַלֶּחֶם, וְאֵלִיָּהוּ מַכְרִיז בְּהַר הַכַּרְמֶל (מלכים א יח, כב): אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַה' לְבַדִּי, וְכָל עַמָּא יָדְעֵי וְלָא מְפַרְסְמֵי לְמַלְכָּא. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמֵנִי אָמְרוּ לוֹ לַנָּחָשׁ מִפְּנֵי מָה אַתָּה מָצוּי בֵּין הַגְּדֵרוֹת, אָמַר, אֲנִי פָּרַצְתִּי גִּדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם. וּמִפְּנֵי מָה אַתָּה הוֹלֵךְ וּלְשׁוֹנְךָ שׁוֹתֵת, אָמַר, הוּא גָרַם לִי. וּמִפְּנֵי מָה כָּל חַיָּה נוֹשֶׁכֶת וְאֵינָהּ מְמִיתָה וְאַתָּה נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית. אָמַר לָהֶם (קהלת י, יא): אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן. אֶפְשָׁר דַּאֲנָא עָבֵיד כְּלוּם דְּלָא מִתְאֲמַר לִי מִן עַלְיוּתָא. וּמִפְּנֵי מָה אַתְּ נוֹשֵׁךְ בְּאֵבָר אֶחָד וְכָל הָאֵבָרִים מַרְגִּישִׁין. אָמַר לָהֶם וְלִי אַתֶּם אוֹמְרִים, אִמְרוּ לְבַעַל הַלָּשׁוֹן שֶׁהוּא כָּאן וְהוֹרֵג בְּרוֹמִי. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא הוֹרֵג שְׁלשָׁה, הָאוֹמְרוֹ וְהַמְקַבְּלוֹ וְהַנֶּאֱמַר עָלָיו, וּבִימֵי שָׁאוּל הָרַג אַרְבָּעָה, הָרַג אֶת דּוֹאֵג שֶׁאֲמָרוֹ, וְשָׁאוּל שֶׁקִּבְּלוֹ, אֲחִימֶלֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו, וְאַבְנֵר בֶּן נֵר לָמָּה נֶהֱרַג, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר עַל שֶׁהִקְדִּים שְׁמוֹ לִשְׁמוֹ שֶׁל דָּוִד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ג, יב): וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד תַּחְתָּיו לֵאמֹר לְמִי אָרֶץ, כָּתַב מִן אַבְנֵר לְדָוִד. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר עַל יְדֵי שֶׁעָשָׂה דָּמָן שֶׁל נְעָרִים שְׂחוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ב, יד): וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל יוֹאָב יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי עַל יְדֵי שֶׁלֹא הִמְתִּין לְשָׁאוּל לְהִתְפַּיֵּס מִן דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כד, יא): וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ. אָמַר לוֹ לְאַבְנֵר מָה אַתְּ בָּעֵי מִן גְּלִימוֹי דִּידָךְ בְּסִירָא הוּעֲדָת, כַּד אֲתוֹן לַמַּעֲגָל אָמַר לוֹ (שמואל א כו, יד): הֲלוֹא תַעֲנֶה אַבְנֵר, בַּכָּנָף אָמַרְתָּ בְּסִירָא הוּעֲדָת, חֲנִית וְצַפַּחַת בְּסִירָא הוּעֲדָת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ לִמְחוֹת עַל נוֹב וְלֹא מִיחָה. רַבִּי חָנָן בֶּן פָּזִי פָּתַר קְרָא בְּפָרָשַׁת פָּרָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִשִּׁבְעָה שִׁבְעָה, שֶׁבַע פָּרוֹת, שֶׁבַע שְׂרֵפוֹת, שֶׁבַע הַזָּיוֹת, שֶׁבַע כִּבּוּסִין, שִׁבְעָה טְמֵאִים, שִׁבְעָה טְהוֹרִים, שִׁבְעָה כֹּהֲנִים, וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם חֲמִשָּׁה הֵן, אֱמֹר לוֹ, משֶׁה וְאַהֲרֹן בִּכְלַל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יט, א כ): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה.

תוכן העניינים

במדבר רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה