פרק יח · אות יג
יג וַתִּפְתַּח (במדבר טז, לב), אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִפְתְּחוּ לָאָרֶץ פִּיפִיּוֹת הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא, ו): בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל, אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה וַהֲרֵי כְּתִיב (במדבר טז, לב): וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ, אָמַר לוֹ וְהֵיאַךְ אַתְּ מְקַיֵּם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא שֶׁנַּעֲשֵׂית הָאָרֶץ כְּמַשְׁפֵּךְ, וְכָל הֵיכָן שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם הָיָה מִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד וּבָא עִמּוֹ, נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל, וּמְקַיֵּם וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ. (דברים יא, ו): וְאֵת כָּל הַיְקוּם, זֶה הַמָּמוֹן שֶׁמַּעֲמִיד אֶת הָרַגְלַיִם. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, אֲפִלּוּ הָיוּ כֵּלִים בְּיַד הַכּוֹבֵס, הָיוּ מִתְגַּלְגְּלִין וּבָאִין וְנִבְלָעִין עִמָּהֶן. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אֲפִלּוּ מַחַט שֶׁהָיְתָה שְׁאוּלָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, אַף הִיא הָיְתָה נִבְלַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, לג): וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה. וְכָל כָּךְ לָמָּה, שֶׁחָלַק עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף עַל פִּי כֵן לֶעָתִיד לָבוֹא הֵם עֲתִידִין לַעֲלוֹת, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא שׁוֹנֶה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, לג): וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל. בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (תהלים קיט, קעו): תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי, מָה אֲבֵדָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּדָוִד הִיא עֲתִידָה לְהִתְבַּקֵּשׁ, אַף כָּאן אֲבֵדָה הָעֲתִידָה לְהִתְבַּקֵּשׁ, וְכֵן חַנָּה מִתְפַּלֶּלֶת עֲלֵיהֶם (שמואל א ב, ו): ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.