פרק יח · אות ט
ט וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל קֹרַח (במדבר טז, ח), מִי שֶׁיֵּלֵךְ וּמְדַבֵּר עִם יוֹסֵף אוֹמֵר לְשִׁמְעוֹן שְׁמַע. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּחְזֹר בּוֹ וְאוֹמֵר לְפָנָיו דְבָרִים רַכִּים, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁלֹא שָׁמַע אָמַר עַד שֶׁלֹא יִשְׁתַּתְּפוּ אֲחֵרִים עִמּוֹ, הִתְחִיל לְדַבֵּר לָהֶם (במדבר טז, ח): שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי לֵוִי, הֲקָטָן הוּא הַכָּבוֹד שֶׁבְּיֶדְכֶם, (במדבר טז, ט): הַמְעַט מִכֶּם כִּי הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וגו', חָזַר עַל קֹרַח (במדבר טז, י): וַיַּקְרֵב אֹתְךָ וְאֶת כָּל אַחֶיךָ בְּנֵי לֵוִי, לְפִי שֶׁהָיָה גָדוֹל שֶׁבַּשֵּׁבֶט נַעֲשׂוּ אֶחָיו טְפֵלָה לוֹ, (במדבר טז, יא): לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הַנֹּעָדִים עַל ה', הַמַּחֲלֹקֶת הַזּוֹ אֵינָהּ כְּנֶגְדֵּנוּ אֶלָּא כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ עֲבָדִים הַרְבֵּה וְרָצָה לַעֲשׂוֹת אֶחָד מֵהֶן בֶּן חוֹרִין וְלִתֵּן לוֹ זְמוֹרָה, חָזַר וְעָשָׂה אוֹתוֹ סַנְקְלִיטִיקוֹס, עָמְדוּ חֲבֵרָיו כְּנֶגְדוֹ, אָמְרוּ אִם הוּא עַצְמוֹ בָּא וְנָטַל לְעַצְמוֹ אוֹתָהּ גְּדֻלָּה יָפֶה עָשׂוּ שֶׁעָמְדוּ כְּנֶגְדוֹ, עַכְשָׁו שֶׁרַבּוֹ הוּא שֶׁעָשָׂה לוֹ, כָּל מִי שֶׁעוֹמֵד כְּנֶגְדוֹ לֹא כְּנֶגֶד רַבּוֹ הוּא עוֹמֵד. אַף כָּךְ אָמַר לָהֶם משֶׁה, אִלּוּ אַהֲרֹן אָחִי נָטַל לְעַצְמוֹ אֶת הַכְּהֻנָה יָפֶה עֲשִׂיתֶם שֶׁנִּתְרַעַמְתֶּם עָלָיו, עַכְשָׁו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לוֹ שֶׁהַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ, כָּל מִי שֶׁעוֹמֵד עַל אַהֲרֹן לֹא עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא עוֹמֵד, לְכָךְ כְּתִיב (במדבר טז, יא): וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תַלִינוּ עָלָיו. בּוֹא וּרְאֵה חֲסִידוּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הַצַּדִּיק, בְּשָׁעָה שֶׁהִצִּיק משֶׁה שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל רֹאשׁוֹ נִזְדַּעְזַע אַהֲרֹן וְנִבְעַת, אָמַר לְמשֶׁה, אָחִי, שֶׁמָּא לֹא הָיִיתִי רָאוּי לְהִמָּשַׁח בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ וּמָעַלְתִּי וְנִתְחַיַּבְתִּי כָּרֵת, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות ל, לב): עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ, לְפִיכָךְ הֵעִיד הַכָּתוּב עָלָיו (תהלים קלג, א ג): הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד, כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן, כְּטַל חֶרְמוֹן, הֵקִישׁ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לְטַל חֶרְמוֹן, מַה טַּל חֶרְמוֹן אֵין בּוֹ מְעִילָה, כָּךְ שֶׁמֶן הַיּוֹרֵד עַל אַהֲרֹן אֵין בּוֹ מְעִילָה, לְפִיכָךְ הַנֹּעָדִים עַל ה'. כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ פִּיֵּס משֶׁה לְקֹרַח, וְאֵין אַתְּ מוֹצֵא שֶׁהֱשִׁיבוֹ דָּבָר, לְפִי שֶׁהָיָה פִּקֵּחַ בְּרִשְׁעוֹ, אָמַר אִם אֲנִי מְשִׁיבוֹ יוֹדֵעַ אֲנִי בּוֹ שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל וְעַכְשָׁו יְקַפְּחֵנִי בִּדְבָרָיו וַאֲנִי מִתְרַצֶּה לוֹ בְּעַל כָּרְחִי, מוּטָב שֶׁלֹא אֶזָקֵק לוֹ. כְּשֶׁרָאָה משֶׁה שֶׁאֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת פֵּרַשׁ הֵימֶנּוּ.