אור ברסלב
במדבר רבה פרק יד › אות כב

במדבר רבה

פרק יד · אות כב

אות כא

כב מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת (במדבר ז, פט), לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר לְהַלָּן (ויקרא א, א): וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד, יָכוֹל מִכָּל הַבַּיִת, תַּלְמוּד לוֹמַר: מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת, אִי מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, יָכוֹל מֵעַל הַכַּפֹּרֶת כֻּלָּהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, פט): מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי, אֵינִי כְּמֵשִׁיב עַל דִּבְרֵי רַבִּי אֶלָּא כְּמוֹסִיף עַל דְּבָרָיו. הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ירמיה כג, כד): הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם ה', רְאֵה חִבָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְהֵיכָן גָרְמָה לָהֶם, הַכָּבוֹד הַזֶּה הַמְרֻבֶּה, דָּחַק [ליראות] לִהְיוֹת מְדַבֵּר מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים. רַבִּי דוֹסָא אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שמות לג, כ): כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, בְּחַיֵּיהֶם אֵינָם רוֹאִים אֲבָל רוֹאִים הֵם בִּשְׁעַת מִיתָתָן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים כב, ל): לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, אַף חַיּוֹת הַנּוֹשְׂאוֹת אֶת הַכִּסֵּא אֵינָן רוֹאוֹת אֶת הַכָּבוֹד. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אֵינִי כְּמֵשִׁיב עַל דִּבְרֵי רַבִּי אֶלָּא כְּמוֹסִיף עַל דְּבָרָיו. כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, אַף מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁחַיֵּיהֶם חַיֵּי עוֹלָם, אֵינָן רוֹאִים אֶת הַכָּבוֹד. (במדבר ז, פט): וַיְדַבֵּר אֵלָיו, וְלֹא לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁהָיוּ שָׁם, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה יוֹצֵא הַקּוֹל מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִין סִילוֹן לְתוֹךְ אָזְנוֹ שֶׁל משֶׁה, וְהַמַּלְאָכִים הָיוּ בָּאֶמְצַע וְלֹא הָיוּ שׁוֹמְעִין אוֹתוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איוב לז, ה): יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת, הֱוֵי: וַיְדַבֵּר אֵלָיו.

תוכן העניינים

במדבר רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה