פרק יב · אות כא
כא וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂאִים אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ וגו' (במדבר ז, י), מַגִּיד הַכָּתוּב כְּשֵׁם שֶׁהִתְנַדְּבוּ הַנְּשִׂיאִים לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן כָּךְ נִתְנַדְּבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. (במדבר ז, י): וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִם אֶת קָרְבָּנָם וגו', בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא קִבֵּל מֵהֶם משֶׁה עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר ז, יא): יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, וַעֲדַיִן לֹא הָיָה משֶׁה יוֹדֵעַ כֵּיצַד יַקְרִיבוּ, אִם לַמַּסָּעוֹת אִם לַתּוֹלָדוֹת, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַקְרִיבוּ אוֹתָם לַמַּסָּעוֹת, וַעֲדַיִן לֹא הָיָה משֶׁה יוֹדֵעַ כֵּיצַד יַקְרִיבוּ אִם כֻּלָּם כְּאֶחָד אִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, יא): נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם. וַהֲלוֹא נְשִׂיאִים הָיוּ מִתְנַדְּבִין וְלֹא הֶדְיוֹטוֹת, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם, לְפִי שֶׁהָיָה נַחְשׁוֹן מֶלֶךְ וְהוּא הִקְרִיב תְּחִלָּה, לֹא יֹאמַר הוֹאִיל וְהִקְרַבְתִּי תְּחִלָּה אַקְרִיב עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּיוֹמוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם, אָמַר לָהֶם משֶׁה לַנְּשִׂיאִים, לְכֻלְּכֶם אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתַּקְרִיבוּ, אֲבָל לֹא נֶאֱמַר לִי מִי יַקְרִיב רִאשׁוֹן, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בְּנַחְשׁוֹן, זֶה קִדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם, זֶה רָאוּי לְהוֹרִיד אֶת הַשְּׁכִינָה וְהוּא יַקְרִיב רִאשׁוֹן לְכֻלָּם וְכֵן עָשָׂה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, יב): וַיְהִי הַמַּקְרִיב וגו'.