פרק יב · אות יט
יט וַיִּקַּח משֶׁה אֶת הָעֲגָלֹת וגו' (במדבר ז, ו), הֲרֵי משֶׁה נוֹטְלָן וּמְחַלְּקָן לְפִי דַעְתּוֹ, (במדבר ז, ז): אֵת שְׁתֵּי הָעֲגָלוֹת וגו', לְפִי שֶׁלֹא הָיָה עֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן כִּי אִם יְרִיעוֹת הָאֹהֶל וְהַמִּכְסָאוֹת וְהַמָּסָךְ וְהַקְּלָעִים וְהַמֵּיתָרִים, שֶׁהָיוּ מַעֲמִידִים בָּהֶם הַיְרִיעוֹת, רָאשֵׁי הַמֵּיתָרִים הָאֶחָד הָיָה קָשׁוּר בַּיְרִיעוֹת וְרָאשֵׁיהֶם הַשֵּׁנִי הָיָה קָשׁוּר בַּיְתֵדוֹת, וְהָיוּ נוֹעֲצִים הַיְתֵדוֹת בָּאָרֶץ כְּדֵי שֶׁלֹא יִגְלֹל הָרוּחַ לַיְרִיעוֹת, לְפִי שֶׁלֹא הָיְתָה עֲבוֹדָתָם כְּבֵדָה נָתַן לָהֶם שְׁתֵּי עֲגָלוֹת בִּלְבָד, אֲבָל לִבְנֵי מְרָרִי שֶׁהָיְתָה עֲבוֹדָתָם קָשָׁה וּכְבֵדָה, קְרָשִׁים וּבְרִיחִים וְעַמּוּדִים וַאֲדָנִים וִיתֵדוֹת וּמֵיתָרִים לְכָל כְּלֵיהֶם וּלְכָל עֲבוֹדָתָם, נָתַן לָהֶם אַרְבַּע עֲגָלוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, ח): וְאֵת אַרְבַּע הָעֲגָלֹת וגו'.