פרק יב · אות יב
יב לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות טו, יג): נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ וגו'. תַּמָּן תְּנֵינַן עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים, וּשְׁלָשְׁתָּן זְכָרָן משֶׁה בְּפָסוּק אֶחָד, נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָאָלְתָּ זֶה הַחֶסֶד, נֵהַלְתָּ בְעָזְךָ זוֹ תּוֹרָה, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים כט, יא): ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן. אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ זוֹ עֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן וְהַמִּקְדָשׁ. נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ, אֵלּוּ הַדּוֹרוֹת שֶׁעָמְדוּ מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם עַד שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה, שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַהֵג אוֹתָם בְּחַסְדּוֹ שֶׁלֹא הָיוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁיִּחְיוּ בָּהֶם וְזָנָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּחַסְדּוֹ, וּכְנֶגְדָן אָמַר דָּוִד עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ פְּעָמִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וּבְאוֹתוֹ חֶסֶד יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, לְכָךְ אָמַר נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָאָלְתָּ, שֶׁבְּחֶסֶד גְּאָלָם. נֵהַלְתָּ בְעָזְךָ, נִהֲלָם בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁקִּבְּלוּ עַד הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן. לְמָה הָיָה הָעוֹלָם דּוֹמֶה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לִטְרַסְקָל עַל שְׁתֵּי רַגְלַיִם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד וְהוּא רוֹתֵת, כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ לוֹ רֶגֶל שְׁלִישִׁי נִתְבַּסֵּס וְעָמַד, כָּךְ כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן, כְּמָה דְתֵימָא אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ, מִיָּד נִתְבַּסֵּס וְעָמַד. שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא הָיָה לָעוֹלָם אֶלָּא שְׁתֵּי רַגְלַיִם, חֶסֶד וְתוֹרָה, וְהָיָה רוֹתֵת, נַעֲשָׂה לוֹ רֶגֶל שְׁלִישִׁי, זֶה מִשְׁכָּן, מִיָּד עָמַד. וּלְכָךְ כְּתִיב: לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, מַהוּ אֶת, הָעוֹלָם שֶׁנִּקְרָא אֹהֶל, הוּקַם עִמּוֹ, הֱוֵי לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן. דָּבָר אַחֵר, לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, רָמַז לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁיַּעֲשׂוּ אַף הֵם מִשְׁכָּן, וּבְעֵת שֶׁהוּקַם לְמַטָּן הוּקַם לְמַעְלָן, וְהוּא מִשְׁכַּן הַנַּעַר שֶׁשְּׁמוֹ מַטטרו"ן, שֶׁבּוֹ מַקְרִיב נַפְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים לְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל בִּימֵי גָּלוּתָם, וּלְכָךְ כְּתִיב: אֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁמִּשְׁכָּן אַחֵר הוּקַם עִמּוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות טו, יז): מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְדָּשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ.