פרק יב · אות ב
ב וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת וגו', הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (איוב ד, יז): הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָּק וגו', אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן, כְּשֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב אֵצֶל פַּרְעֹה לֹא יָצָא מֵאֶצְלוֹ עַד שֶׁבֵּרְכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מז, י): וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה. מַה בֵּרְכוֹ, אָמַר לוֹ יַעֲלֶה נִילוּס לְרַגְלוֹ, אַף אֲנִי כְּשֶׁאָבוֹא אֶצְלְכֶם אֲנִי בָּא טָעוּן בְּרָכוֹת, וְהֵיכָן רְמָזָהּ לָהֶם, בְּסִינַי. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּרֶמֶז אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲשׂוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהֶם בְּרָכוֹת בְּבִיאָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, כא): מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי וגו' בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ, וְכֵן עָשָׂה, כְּשֶׁבָּא לַמִּשְׁכָּן בֵּרְכָן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו, כד): יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, אֵימָתַי: וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת, הָא לָמַדְנוּ שֶׁאֵין אָדָם צַדִּיק יוֹתֵר מִן הָאֱלֹהִים, הֱוֵי הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָּק, לָאו, אֶלָּא גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּרַךְ יִשְׂרָאֵל בְּבִיאָתוֹ אֶצְלָם, לְכָךְ נֶאֱמַר: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, וְסָמַךְ לוֹ: וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת וגו'.