פרק יא · אות ח
ח וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי. מַגִּיד שֶׁהֵם מִתְבָּרְכִים בַּשֵּׁם הַמְיֻחָד, יָכוֹל אַף בַּגְּבוּלִין יִהְיוּ מִתְבָּרְכִין בַּשֵּׁם הַמְיֻחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (נחמיה א, ט): לְשַׁכֵּן אֶת שְׁמִי. מַה לְּהַלָּן מִקְדָּשׁ אַף כָּאן מִקְדָּשׁ, אֶלָּא מִשֶּׁרָבּוּ הַפְּרִיצִים חָזְרוּ לִהְיוֹת מוֹסְרִים אֶת הַשֵּׁם לַצְּנוּעִים שֶׁבַּכְּהֻנָּה. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן מַעֲשֶׂה וְהָיִיתִי עִם אַחַי הַכֹּהֲנִים בַּשּׁוּרָה וְהִטֵּיתִי אָזְנַי כְּלַפֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאֲמָרוֹ בְּתוֹךְ נְעִימַת הַכֹּהֲנִים. אוֹ בַּמִּקְדָּשׁ מְבָרְכִין, וְאֵין מְבָרְכִין בַּגְּבוּלִין, אָמַר (שמות כ, כא): בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי, אַף בַּגְּבוּלִין, אֶלָּא שֶׁבַּגְּבוּלִין אוֹמֵר שָׁלשׁ בְּרָכוֹת וּבַמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אַחַת, בַּמִּקְדָּשׁ אוֹמֵר הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ, בַּגְבוּלִין בְּכִנּוּיוֹ. בַּגְבוּלִין נוֹשְׂאִין יְדֵיהֶם כְּנֶגֶד כִּתְפוֹתֵיהֶם, וּבַמִּקְדָּשׁ עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶם. (במדבר ו, כז): וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו, כג): כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין לִי אֶלָּא בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל, לַגֵּרִים לַנָּשִׁים וְלָעֲבָדִים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם. יָכוֹל אִם רָצוּ הַכֹּהֲנִים לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הֵם מְבֹרָכִים וְאִם לָאו אֵין מְבֹרָכִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם, שֶׁלֹא יִהְיוּ הַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים אָנוּ נְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, תַּלְמוּד לוֹמַר: וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם, אֲנִי אֲבָרֵךְ אֶת עַמִּי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים טו, ו): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ וגו', הַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל, מִי מְבָרֵךְ אֶת הַכֹּהֲנִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם. הַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֵךְ אֵלּוּ וָאֵלּוּ, הֱוֵי: וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם.