פרק י · אות כה
כה הָיָה רַבִּי שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: מָה רָאֲתָה תּוֹרָה לְהָקֵל עַל נָזִיר טָמֵא שֶׁמֵּבִיא תּוֹרִים אוֹ בְּנֵי יוֹנָה, לְפִי שֶׁהוּא כְּשֶׁנָּזַר לְשֵׁם שָׁמַיִם נִתְכַּוֵּן וּכְשֶׁנִּטְמָא מְאַבֵּד כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה וְחוֹזֵר מֵרֹאשׁ, לְפִיכָךְ חָסָה הַתּוֹרָה עָלָיו לִפְטֹר עַצְמוֹ בְּקָרְבַּן עָנִי. לָמָּה הָיָה כֶּבֶשׂ לְאָשָׁם, לְפִי שֶׁלֹא שָׁמַר עַצְמוֹ מִן הַטֻּמְאָה קָנְסָה אוֹתוֹ הַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיְקַבֵּל נְזִירוּת בְּטָהֳרָה. לָמָּה נָזִיר טָהוֹר מֵבִיא שְׁלשָׁה מִינֵי קָרְבָּן, כְּדֵי לְהַתִּיר שְׁלשָׁה דְּבָרִים הָאֲסוּרִים לוֹ, הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, וְהַתִּגְלַחַת, וְהַטֻּמְאָה. הַחַטָּאת הָיָה מֵבִיא לְהַתִּיר הַטֻּמְאָה, וְהָעוֹלָה לְהַתִּיר הַתִּגְלַחַת, וְהַשְּׁלָמִים לְהַתִּיר הַיּוֹצֵא מִן הַגָּפֶן. וּלְפִי שֶׁכְּתוּבִין שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת בַּאֲכִילַת הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, לְכָךְ הָיָה מֵבִיא עִם הַשְּׁלָמִים שְׁנֵי מִינֵי לֶחֶם, נְסָכִים לָעוֹלָה וְלַשְּׁלָמִים כְּנֶגֶד שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת שֶׁל שְׁתִיָּה לְהַתִּירָן. וְלָמָּה הָיָה מַפְרִישׁ מִשַּׁלְּמֵי נָזִיר הַזְּרוֹעַ, כְּדֵי לְחַזֵּק זְרוֹעוֹ. לָמָּה פָּרָשַׁת נָזִיר אַחַר פָּרָשַׁת סוֹטָה, וְאַחַר פָּרָשַׁת נָזִיר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, לְפִי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לַסּוֹטָה בִּתִּי הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, אֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה אֶלָּא לְהִבָּדֵל מִן הַיַּיִן כַּנָּזִיר, מַתְנִים עָלֶיהָ כָּל הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה, אִם הָיְתָה טְהוֹרָה (במדבר ה, כח): וְנִקְתָה וְנִזְרְעָה זָרַע, יוֹצְאִים הֵימֶנָּה כֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל.