פרק י · אות ט
ט כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכֹּל וגו' (במדבר ו, ד), בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם אָכַל כַּזַּיִת מִכֻּלָּם שֶׁהוּא לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים, מִכָּאן אַתָּה דָן לְכָל אִסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה, מָה אִם הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן שֶׁאֵין אִסּוּרוֹ אִסּוּר עוֹלָם וְאֵין אִסּוּרוֹ אִסּוּר הֲנָאָה וְיֵשׁ לוֹ הֶתֵּר לְאַחַר אִסּוּרוֹ, הֲרֵי הֵן מִצְטַרְפִין זֶה עִם זֶה לְכַזַּיִת, שְׁאָר אִסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁאִסּוּרָן אִסּוּר עוֹלָם וְאִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה וְאֵין לָהֶם הֶתֵּר אַחַר אִסּוּר, דִּין הוּא שֶׁיִּצְטָרְפוּ זֶה עִם זֶה לְכַזַּיִת. מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הֶעָלִין וְהַלּוּלָבִין בְּמַשְׁמַע, תַּלְמוּד לוֹמַר מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג, מַה פְּרָט מְפֹרָשׁ פְּרִי וּפְסוֹלֶת פֶּרִי, אַף אֵין לִי אֶלָּא פְּרִי וּפְסוֹלֶת פֶּרִי, לְהוֹצִיא אֶת הֶעָלִין וְאֶת הַלּוּלָבִין שֶׁאֵינָן פְּרִי וּפְסוֹלֶת פֶּרִי. מֵחַרְצַנִּים, מִעוּט חַרְצַנִּים שְׁנַיִם, וְעַד זָג, אֶחָד, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אֵלּוּ הֵן הַחַרְצַנִּים וְאֵלּוּ הֵן הַזַּגִּים, הַחַרְצַנִּים אֵלוּ הַחִיצוֹנִים, וְהַזַּגִּין אֵלּוּ הַפְּנִימִים, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כח, לד): פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן, וּמְתַרְגְּמִינָן זַגָּא דְדַהֲבָא וְרִמּוֹנָא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שֶׁלֹא תִטְעֶה כַּזּוֹג שֶׁל בְּהֵמָה הַחִיצוֹן זוֹג וְהַפְּנִימִי עִנְבָּל. לֹא יֹאכֵל, אֵין אֲכִילָה פָּחוֹת מִכַּזַּיִת, מִכָּאן לְאִסּוּרֵי נָזִיר בְּכַזַּיִת.