פרק י · אות ו
ו אַתְּ מוֹצֵא שֶׁרָמַז משֶׁה בְּפָרָשָׁה זוֹ לִנְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר כָּתוּב בִּנְבִיאִים וּכְתוּבִים שֶׁלֹא רָמְזוֹ משֶׁה בַּתּוֹרָה, אִישׁ זֶה הָיָה הַמַּלְאָךְ שֶׁבָּא לְהַזִּיר אֶת שִׁמְשׁוֹן שֶׁנִּקְרָא אִישׁ, כְּמָה דְתֵימָא (שופטים יג, יא): הַאַתָּה הָאִישׁ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶל הָאִשָּׁה, מַהוּ (שופטים יג, יא): וַיֹּאמֶר אָנִי, אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ אַתָּה חוֹשֵׁב בִּי שֶׁאֲנִי אִישׁ, וַאֲנִי אֵינִי אִישׁ אֶלָּא אֲנִי מַלְאָךְ. וְדִכְוָתֵיהּ (בראשית כז, כד): אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו וַיֹּאמֶר אָנִי, אֵינִי עֵשָׂו אֶלָּא יַעֲקֹב. אוֹ אִשָּׁה, שֶׁלֹא נִרְאָה תְּחִלָּה אֶלָּא לָאִשָּׁה, כִּי יַפְלִא, שֶׁשֵּׁם שְׁמוֹ פֶּלִאי. לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִיר לַה', כְּמָה דִכְתִיב (שופטים יג, ה): כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר.