אור ברסלב
במדבר רבה פרק י › אות ג

במדבר רבה

פרק י · אות ג

אות ב

ג הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ו, א): הוֹי הַשַּׁאֲנַנִּים בְּצִיּוֹן וגו', זֶה שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג. (עמוס ו, א): וְהַבֹּטְחִים בְּהַר שֹׁמְרוֹן, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁיּוֹשְׁבִים לָבֶטַח בְּסֶבַּסְטֵי. (עמוס ו, א): נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּוֹיִם, הַבָּאִים מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת שֵׁם וְעֵבֶר, שֶׁמִּשָּׁם נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל עִבְרִים. (עמוס ו, א): וּבָאוּ לָהֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל, עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בְּשָׁעָה שֶׁהֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים הֵם מִתְעַסְּקִין בְּדִבְרֵי תִּפְלוּת, מִי חָכָם כְּבִלְעָם, מִי גִּבּוֹר כְּגָלְיַת, מִי עָשִׁיר כְּהָמָן, וְאַחַר כָּךְ בָּאִין יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים לָהֶם: אֲחִיתֹפֶל לֹא הָיָה חָכָם, שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה חָכָם, שִׁמְשׁוֹן לֹא הָיָה גִּבּוֹר, דָּוִד לֹא הָיָה גִּבּוֹר, קֹרַח לֹא הָיָה עָשִׁיר, שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה עָשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (מלכים א י, כז): וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּיְרוּשָׁלָיִם וגו', וּמַסְכִּימִין כֻּלָּם כְּדִבְרֵי יִשְׂרָאֵל. (עמוס ו, ב): עִבְרוּ כַלְנֵה וּרְאוּ, זֶה קְטֵיסִיפוֹן. (עמוס ו, ב): וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה, זוֹ חֲמַת אַנְטוֹכְיָא. (עמוס ו, ב): וּרְדוּ גַּת פְּלִשְׁתִּים, אֵלּוּ תְּלוּלַיָא דְּפַלַסְטִינֵי. (עמוס ו, ב): הֲטוֹבִים מִן הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה, זֶה צִיּוֹן וְשׁוֹמְרוֹן. (עמוס ו, ב): אִם רַב גְּבוּלָם מִגְּבֻלְכֶם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֵלֶק גָּדוֹל וְטוֹב נָתַתִּי לָכֶם שֶׁאֵין לְאַחַת מִכָּל הָאֻמּוֹת טוֹב וְגָדוֹל מֵחֵלֶק שֶׁלָּכֶם, וְלָמָּה אֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנִי וְאֵין אַתֶּם מִתְיָרְאִים מִמֶּנִּי שֶׁאָבִיא עֲלֵיכֶם פֻּרְעָנוּת עַל שֶׁאֵין אַתֶּם מְשִׂימִין דְּבָרַי עַל לְבַבְכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ו, ג): הַמְנַדִּים לְיוֹם רָע, זֶה יוֹם שֶׁל גָּלוּת, שֶׁמַּרְחִיקִים אוֹתוֹ מִלִּבָּם, שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁין עָלָיו, שֶׁאוֹמְרִים: לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה. (עמוס ו, ג): וַתַּגִּשׁוּן שֶׁבֶת חָמָס, הִגַּשְׁתֶּם עַצְמְכֶם לֵישֵׁב אֵצֶל הֶחָמָס, זֶה עֵשָׂו, כְּמָה דְתֵימָא (עובדיה א, י): מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב וגו'. (עמוס ו, ד): הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן, עַל עַרְסִין דְּפִיל. (עמוס ו, ד): וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם, שֶׁהָיוּ מַסְרִיחִין בַּעֲבֵרוֹת אֶת מִטּוֹתֵיהֶן, שֶׁהָיוּ מַחְלִיפִין נְשׁוֹתֵיהֶם זֶה לָזֶה וּמַסְרִיחִין מִטּוֹתֵיהֶם בְּשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם. (עמוס ו, ד): וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק, בּוֹאוּ וּרְאוּ, כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט הָיָה לוֹ מָיוֹמָס בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כֵּיוָן שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לֵילֵךְ לַמָּיוֹמָס שֶׁלּוֹ הָיָה מַעֲבִיר כָּל הַמִּרְעֶה לְפָנָיו וְהָיָה נוֹטֵל הַשָּׁמֵן שֶׁבָּהֶם וְעוֹמֵד עָלָיו וְשׁוֹחֲטוֹ. (עמוס ו, ה): הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה דָּוִד מְשׁוֹרֵר עַל יְדֵי נְבָלִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ הִתְקִינוּ לָהֶם נְבָלִים לְשׁוֹרֵר עַל הַיַּיִן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ו, ו): הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן. רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרַבָּנָן, רַב אָמַר קְלוּרַיָּא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּכוֹסוֹת קְטַנִּים. רַבָּנָן אָמְרֵי בְּכוֹסוֹת קְטַנִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם זַרְבּוּבִיּוֹת. מֵהֵיכָן שׁוֹתִים, רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמַר מִפַּתְגִּיתָא, שֶׁהָיָה יֵינוֹ מְפַתֶּה אֶת הַגּוּף. רַבָּנָן אָמְרִין בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא מִפְּלוּגָתָא. (עמוס ו, ו): וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ, רַב יְהוּדָה בַּר יְחֶזְקֵאל אָמַר זֶה שֶׁמֶן אוֹנְפָקִינוֹן, שֶׁמֵּשִׁיר אֶת הַשֵֹּׂעָר וּמַחֲלִיק אֶת הַבָּשָׂר. רַבִּי יַנַּאי אָמַר שֶׁמֶן אַנְטַכְּנוֹן, וְאַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה, (עמוס ו, ו): וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף, מַה סּוֹפָן עַל יְדֵי יַיִן נִתְפַּתּוּ וְזָנוּ, וּלְכָךְ יִגְּלוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ו, ז): לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים וגו', הָא לָמַדְנוּ כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ יַיִן יֵשׁ עֶרְוָה, וּלְכָךְ כָּתַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּרָשַׁת נָזִיר אַחַר פָּרָשַׁת סוֹטָה לְפִי שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם עֶרְוָה, וּלְפִיכָךְ יַזִּיר אָדָם עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ שֶׁלֹא יַטְעֶה אוֹתוֹ, וּלְכָךְ נֶאֱמַר: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו'.

תוכן העניינים

במדבר רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה