פרק טז · אות כה
כה אָמַר לוֹ משֶׁה (במדבר יד, יד טו): שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה' בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה, וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ אֶחָד, שֶׁלֹא יִהְיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים אֱלֹהֵי כְּנַעַן קָשִׁים הֵם מֵאֱלֹהֵי מִצְרַיִם, אֱלֹהֵיהֶן שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁקֶר הֵם אֲבָל שֶׁל כְּנַעַן שֶׁל בַּעַל הֵם, (במדבר יד, יד-טו): וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב, מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה', מִפְּנֵי שֶׁלֹא הָיָה לוֹ יְכוֹלֶת לְהוֹסִיף לָהֶם מְזוֹנוֹת הוֹצִיאָם לַהֲמִיתָם בַּמִּדְבָּר, וְאֵין לְשׁוֹן יְכֹלֶת אֶלָּא מְזוֹנוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (מלכים א ה, כה): עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ. דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹא יִהְיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם נוֹהֲגִין בְּךָ כְּאַכְזָרִי, לוֹמַר בָּא דּוֹר הַמַּבּוּל וְאִבְּדָן, בָּא דּוֹר הַפְלָגָה וּבָאוּ סְדוֹמִים וּבָאוּ מִצְרִים וְאִבְּדָן, אַף אֵלּוּ שֶׁקְּרָאָן (שמות ד, כב): בְּנִי בְּכוֹרִי, הֲרֵי הוּא מְכַלֶּה אוֹתָן, כַּלִּילִית הַזּוֹ שֶׁאֵינָהּ מוֹצְאָה כְּלוּם וְהִיא הוֹפֶכֶת עַל בָּנֶיהָ, כָּךְ מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה'. אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים (במדבר יד, יד): [כי] אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה, מַהוּ [כי] אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הֲרֵי מֹאזְנַיִם מְעֻיָּן, אַתָּה אוֹמֵר (במדבר יד, יב): אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר, וַאֲנִי אוֹמֵר (במדבר יד, יט): סְלַח נָא, נִרְאֶה שֶׁל מִי עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, כ): וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא בָּטְלָה גְּזֵרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָמַר לְמשֶׁה (במדבר יד, יב): וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָדוֹל, הֶעֱמִיד מִמֶּנּוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כג, יז): וּבְנֵי רְחַבְיָה רָבוּ לְמָעְלָה. וְלֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַנְסָן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מט, יב): הִנֵּה אֵלֶּה מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וְהִנֵּה אֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִיָּם וְאֵלֶּה מֵאֶרֶץ סִינִים, וְהַגָּלֻיּוֹת בָּאִים עִמָּהֶם וְהַשְּׁבָטִים שֶׁהֵם נְתוּנִים לִפְנִים מִן סַמְבַּטְיוֹן וְשֶׁלִּפְנִים מִן הָרֵי חשֶׁךְ, הֵם מִתְכַּנְסִין וּבָאִין לִיְרוּשָׁלָיִם. אָמַר יְשַׁעְיָה (ישעיה מט, יב, ט): לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ, אֵלּוּ שֶׁנְּתוּנִים לִפְנִים מִן סַמְבַּטְיוֹן, (ישעיה מט, ט): לַאֲשֶׁר בַּחשֶׁךְ הִגָּלוּ, אֵלּוּ שֶׁנְּתוּנִים לִפְנִים מִן עָנָן שֶׁל חשֶׁךְ, (ישעיה מט, ט): עַל דְּרָכִים יִרְעוּ וּבְכָל שְׁפָיִים מַרְעִיתָם, אֵלּוּ שֶׁנְּתוּנִים בְּדָפְנוֹ שֶׁל אַנְטוֹכְיָא, אוֹתָהּ שָׁעָה הֵם נִגְאָלִים וּבָאוּ לְצִיּוֹן בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נא, יא): וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן וגו'.