פרק טו · אות כה
כה וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי (במדבר יא, יז), לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁיּוֹם מִנּוּי הַזְּקֵנִים הָיָה חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שמות יט, יא): כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָל הָעָם, אַף בְּמִנּוּי הַזְּקֵנִים כְּתִיב שָׁם יְרִידָה, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס וְשָׂכַר לְתוֹכוֹ שׁוֹמֵר וְנָתַן לוֹ שְׂכַר הַשְּׁמִירָה, לְאַחַר זְמַן אָמַר לוֹ הַשּׁוֹמֵר אֵינִי יָכוֹל לְשָׁמְרוֹ כֻּלּוֹ לְבַדִּי, אֶלָּא הָבֵא עוֹד אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עִמִּי. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ נָתַתִּי לְךָ אֶת הַפַּרְדֵּס כֻּלּוֹ לְשָׁמְרוֹ וְכָל פֵּרוֹת שְׁמִירָתָן לְךָ נָתַתִּי, וְעַכְשָׁו אַתָּה אוֹמֵר הָבֵא לִי עוֹד אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עִמִּי, הֲרֵינִי מֵבִיא אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עִמְּךָ וֶהֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם שְׂכַר שְׁמִירָה מִשֶּׁלִּי אֶלָּא מִתּוֹךְ שָׂכָר שֶׁנָּתַתִּי לְךָ מִשָּׁם הֵן נוֹטְלִין שְׂכָרָן. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, כְּשֶׁאָמַר לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי נָתַתִּי בְּךָ רוּחַ וְדַעַת לְפַרְנֵס אֶת בָּנַי, וְלֹא הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ אַחֵר כְּדֵי שֶׁתִּתְיַחֵד אַתָּה בְּאוֹתָהּ גְּדֻלָּה, וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ אַחֵר, תֵּדַע שֶׁמִּשֶּׁלִּי אֵינָן נוֹטְלִין כְּלוּם אֶלָּא (במדבר יא, יז): וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ, וְאַף עַל פִּי כֵן משֶׁה לֹא חָסַר כְּלוּם, שֶׁלְּסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה אָמַר לוֹ (במדברכז, יח כ): קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו, מַה כְּתִיב (דברים לד, ט): וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה כִּי סָמַךְ משֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה נִתְנַבְּאוּ יְחִידִים וְלָעוֹלָם הַבָּא כָּל יִשְׂרָאֵל נַעֲשִׂין נְבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ג, א): וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וגו', כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּרַבִּי אַבָּא.