פרק ז · אות ז
ז צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ה, ב): (גמרא קידושין כט-א): כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר צִוּוּי הַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת הַמַּעֲשֶׂה וְנוֹהֵג לַדּוֹרוֹת, (ספרי נשא א): רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר אֵין צִוּוי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא זֵרוּז, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג, כח): וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְקֵהוּ, לְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מְחַזְּקִין אֶלָּא הַמְּחֻזָּקִין, וְאֵין מְזָרְזִין אֶלָּא הַמְזֹרָזִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד, ב): צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ, (במדבר לה, ב): צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם, (במדבר כח, ב): צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי, הָא אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, חוּץ מֵאַחַת, וְאֵי זֶה זֶה (במדבר לד, ב): צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן, תְּיַחֵס לְעִנְיַן חִלּוּק הָאָרֶץ. רַבִּי אוֹמֵר אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא אַזְהָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, טז יז): וַיְצַו אֱלֹהִים עַל הָאָדָם וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע.