אור ברסלב
במדבר רבה פרק ז › אות ב

במדבר רבה

פרק ז · אות ב

אות א

ב וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וגו', לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מְצֹרָעִים לְפָרָשַׁת הַלְוִיִּם, אַתְּ מוֹצֵא יִשְׂרָאֵל וְהַלְוִיִּם קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם מַלְכוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּסִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ח): וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו, לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם מָרְדוּ יִשְׂרָאֵל בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות לב, ח): וְעָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וגו' וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲבָל הַלְוִיִּם נִמְצְאוּ מֻשְׁלָמִים עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כו): וַיַּעֲמֹד משֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמואל א ב, ל): כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלוּ, בְּנֵי לֵוִי שֶׁכִּבְּדוּנִי שֶׁלֹא כָּפְרוּ בִּי, לָהֶם אֲנִי מְכַבֵּד, אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁבִּזּוּנִי, שֶׁאֲנִי הֶעֱלֵיתִי אוֹתָם מִמִּצְרַיִם וְהֵם אָמְרוּ לָעֵגֶל שֶׁהוּא הֶעֱלָם, בְּדִין הוּא שֶׁיֵּקַלּוּ. מַה כָּבוֹד כִּבֵּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַלְוִיִּם, שֶׁלְּקָחָם לְחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, יב): וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', וְכֵיוָן שֶׁבָּא לִמְנוֹתָם לַעֲמֹד בְּשִׁמּוּשׁוֹ, הוּא בְּעַצְמוֹ מְנָאָם, וּמִנַּיִן שֶׁכֵּן הוּא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן כְּתִיב לְמַעְלָה מִן פָּרָשַׁת מְצֹרָעִים (במדבר ד, מט): עַל פִּי ה' פָּקַד אוֹתָם בְּיַד משֶׁה, וְאוֹמֵר (במדבר ד, מט): וּפְקֻדָיו אֲשֶׁר צִוָּה ה', וּכְתִיב בְּרֹאשׁ הָעִנְיָן (במדבר ד, לו): וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן הֵיאַךְ יִמְצָא הַדּוֹרֵשׁ יָדָיו בֵּין פְּקֻדָיו לִפְקֻדֵיהֶם, אִם פְּקֻדָיו לָמָּה פְּקֻדֵיהֶם, אֶלָּא פְּקֻדֵיהֶם מַה שֶּׁמָּנוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן, וּפְקֻדָיו מַה שֶּׁמָּנָה הָאֱלֹהִים, וְלָמָּה מְנָאָם הָאֱלֹהִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא יֹאמַר אָדָם וְכִי משֶׁה וְאַהֲרֹן הָיוּ יְכוֹלִים לִמְנוֹת כָּל אוֹתָן הָאֻכְלוּסִין, אָמַר הָאֱלֹהִים אִם הִרְהַרְתָּ אַחֲרֵיהֶם כְּאִלּוּ אַחֲרַי אַתָּה מְהַרְהֵר, לְכָךְ כָּתַב: וּפְקֻדָיו וּפְקֻדֵיהֶם, וְהֵיאַךְ מְנָאָם משֶׁה, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ לְמשֶׁה בְּמִשְׁפַּחַת פְּלוֹנִי כָּךְ וְכָךְ, עַד שֶׁמָּנָה אוֹתָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עַל פִּי ה' פָּקַד אוֹתָם בְּיַד משֶׁה, לְכָךְ כְּשֶׁמְּנָאָם משֶׁה מִבֶּן חֹדֶשׁ עַל פִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנָאָם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, לט): כָּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם וגו', אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן כָּךְ אַתְּ סָבוּר שֶׁהָיָה משֶׁה הוֹלֵךְ וְנִכְנַס לְאָהֳלוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִרְאוֹת כַּמָּה בָּנִים הָיוּ לוֹ, לָאו, אֶלָּא אָמַר הָאֱלֹהִים לְמשֶׁה יֵשׁ בְּאָהֳלוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי שְׁנַיִם וּבְאָהֳלוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי שְׁלשָׁה, עַד שֶׁמָּנָה אוֹתָן, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: עַל פִּי ה', הֱוֵי כָּבוֹד גָּדוֹל חָלַק לָהֶם שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מְנָאָם, אֲבָל בְּמִנְיַן יִשְׂרָאֵל אֵין אַתְּ מוֹצֵא עַל פִּי ה', לְפִי שֶׁהֵם לֹא כִּבְּדוּהוּ אַף הוּא לֹא כִּבְּדָם. וְכֵן כְּשֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן קֵרַב הַלְוִיִּם לְשִׁמּוּשׁוֹ, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר בַּפָּרָשָׁה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַלְוִיִּם שֶׁכִּבְּדוּנִי יִהְיוּ אֶצְלִי אֲבָל אוֹתָן שֶׁטָּעוּ בָּעֵגֶל הֵם יִלְקוּ בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כה): וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קא, ג): עֲשׂה סֵטִים שָׂנֵאתִי וגו'.

תוכן העניינים

במדבר רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה