פרק ב · אות כג
כג וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה' (במדבר ג, ד), בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת נִכְתְּבָה מִיתַת נָדָב וַאֲבִיהוּא, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה צַעַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם עֲלֵיהֶם, שֶׁהָיוּ בְּנֵי אַהֲרֹן חֲבִיבִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא י, ג): בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ. (במדבר ג, ד): בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר עַל הַהַקְרָבָה מֵתוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר עַל הַקְּרִיבָה מֵתוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, א): בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה', רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף מִשּׁוּם הַקְרִיבָה. אֵשׁ זָרָה, לֹא מִן הַתָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וְלֹא מִן תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר אֶלָּא אֵשׁ הֶדְיוֹטוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵשׁ זָרָה. בַּר קַפָּרָא בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה בַּר רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְבָרִים מֵתוּ בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן, עַל הַקְּרִיבָה וְעַל הַהַקְרָבָה וְעַל אֵשׁ זָרָה וגו' [כמו שכתוב למעלה בויקרא רבה בפרשה אחרי מות עד הרבה סיחים מתו ונעשו עורותיהן שטיחין על גבי אמותיהן].