פרק ב · אות יח
יח אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר (הושע ב, א), אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי מַהוּ הַדָּבָר הַזֶּה מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִסְפָּר הוּא חוֹזֵר וְאוֹמֵר לָהֶם שֶׁאֵין מִסְפָּר, לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר. אֶלָּא בִּזְּמַן שֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם יֵשׁ לָהֶם מִסְפָּר, שֶׁאֵין חֲסֵרִים מִמִּנְיַן שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וְהָיָה מִסְפַּר. וּבִזְמַן שֶׁהֵם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אֵין לָהֶם מִסְפָּר, אֶלָּא אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר. דָּבָר אַחֵר, אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר, אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, חוֹזֵר וְאוֹמֵר: אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר, אִם אֵין לָהֶם מִסְפָּר הֵיאַךְ יֵשׁ לָהֶם מִסְפָּר, כְּשֵׁם שֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא כד, י): וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וגו' (יהושע ז, יח): וַיִּלָּכֵד עָכָן בֶּן כַּרְמִי וגו' (במדבר כה, יד): וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה וגו' זִמְרִי בֶּן סָלוּא וגו', לָאֵלּוּ יֵשׁ מִסְפָּר, אֲבָל לַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר.