פרק ב · אות ה
ה דָּבָר אַחֵר, אִישׁ עַל דִּגְלוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ו, ד): יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה, שֶׁאֲנִי מִתְרַצֶּה לָכֶם. דָּבָר אַחֵר, כְּתִרְצָה, שֶׁאַתֶּם מִתְרַצִּים לִי. דָּבָר אַחֵר, כְּתִרְצָה, שֶׁאַתֶּם מִתְרַצִּים בַּקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א, ד): וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו. (שיר השירים ו, ד): נָאוָה כִּיְרוּשָׁלָיִם, כְּאוֹתָן כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁהֵם יְרֵאִים וּמֻשְׁלָמִים לִי. (שיר השירים ו, ד): אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת, וּבַמֶּה אַתֶּם כַּנִּדְגָּלוֹת, בַּדְּגָלִים שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם. וְדָוִד רוֹאֶה וְאוֹמֵר (תהלים קמז, כ): לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, אֶלָּא לְעַמּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אִישׁ עַל דִּגְלוֹ וגו'.