פרק א · אות ט
ט דָּבָר אַחֵר, וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי. אָמַר לוֹ (במדבר א, ב): שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לֹא חִבַּבְתִּי בְּרִיָּה יוֹתֵר מִכֶּם, לְכָךְ נָתַתִּי לָכֶם תְּלוּי רֹאשׁ, וְדִמִּיתִי אֶתְכֶם לִי, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לִי תְּלוּי רֹאשׁ עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כט, יא): לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה, כָּךְ לָכֶם עָשִׂיתִי לִהְיוֹת לָכֶם תְּלוּי רֹאשׁ, לְכָךְ נֶאֱמַר: שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (תהלים קמח, יד): וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים כח, א): וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.