פרק א · אות ד
ד דָּבָר אַחֵר, וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שיר השירים ז, ג): שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, מְדַבֵּר בַּסַּנְהֶדְּרִין שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית וְהִיא מְשׁוּלָה בַּשֹּׁרֶר, וְלָמָּה מְשׁוּלָה בַּשֹּׁרֶר אֶלָּא מָה הַשֹּׁרֶר הַזֶּה נָתוּן בְּאֶמְצַע הַגּוּף, כָּךְ סַנְהֶדְּרִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל נְתוּנָה בְּאֶמְצָעוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. (שיר השירים ז, ג): אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, מַהוּ אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, שֶׁלֹא הָיוּ חֲסֵרִים אֶחָד מִשְׁלָשְׁתָּן. אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, מִי שֶׁהוּא מוֹזֵג כָּרָאוּי מוֹזֵג שְׁלִישׁוֹ שֶׁל כּוֹס יַיִן וּשְׁנֵי חֲלָקִים מַיִם, כָּךְ הָיְתָה סַנְהֶדְּרִין יוֹשֶׁבֶת מִתָּמִיד הַשַּׁחַר עַד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וְלֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶם נִפְנֶה לְצָרְכּוֹ, וּמָה הָיוּ עוֹשִׂים כְּשֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם מְבַקֵּשׁ לָצֵאת, הָיָה סוֹפֵר, אִם הָיָה שָׁם עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה הָיָה יוֹצֵא וְאִם לָאו לֹא הָיָה יוֹצֵא, לָמָּה, שֶׁכָּתוּב: אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, שֶׁלֹא הָיוּ חֲסֵרִים אֶחָד מִשְׁלָשְׁתָּן, לְפִיכָךְ אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג. (שיר השירים ז, ג): בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל כַּעֲרֵמָה שֶׁל חִטִּים, מָה הַחִטִּים הַלָּלוּ נִכְנָסוֹת לָאוֹצָר בְּמִנְיַן, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִהְיוּ יִשְׂרָאֵל נִמְנִים בְּכָל שָׁעָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, אֲבָל הַתֶּבֶן וְהַקַּשׁ אֵינָן נִמְנִים וְלֹא נִמְדָדִין, כָּךְ אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִמְשְׁלוּ כַּתֶּבֶן וְכַקַּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פג, יד): כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ, וְכֵן (עובדיה א, יח): וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ, לָמָּה, שֶׁאֵין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲנָיָה מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, יז): כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדוֹ, אֲבָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲנָיָה מֵהֶם, קוֹרִין שְׁמַע, מִתְפַּלְּלִין וּמְבָרְכִין שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל יוֹם, לְפִיכָךְ נִמְנִים בְּכָל שָׁעָה, לְכָךְ נִמְשְׁלוּ כַּחִטִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים.