אור ברסלב
בלבבי משכן אבנה - ט פרק י' - אין ויש - השגתם בזה אחר זה ובבת אחת › ז - עומק הגילוי המונח בתחיית המתים

בלבבי משכן אבנה - ט· הרב איתמר שוורץ [מהקלטות]

פרק י' - אין ויש - השגתם בזה אחר זה ובבת אחת · ז - עומק הגילוי המונח בתחיית המתים

ו - "גנזו הקב"ה לצדיקים לעתיד לבוא"

בפסוק "ורוח אלקים מרחפת על פני המים" מונח רמז נוסף: "רפ"ח - מת" (כתבי האר"י) , כי בעצם משיח בא לגלות את סוד המיתה. הצדיק נקרא חי, ומשיח בא לגלות את סוד תחיית המתים. בפשטות אנחנו תופסים זאת כגילוי החיים של המת, "תחיית המתים" - חיות של המת. אבל בעומק מונח הרבה יותר מזה: משיח יגלה את סוד המיתה, את סוד האי - השגה! את ההבדל בין חי למת אנו תופסים, שהחי יש לו תנועה, יש לו השגה, משא"כ המת הוא נקודת דומם נטולת כח השגה. תחיית המתים היא הגילוי על כך שהחיים הם בעצם מיתה. זהו דבר עמוק עד למאוד: החיים מצד עצמותם הם ביטול, וההגדרה של ביטול זו בחינה של מת. בשבעת המלכים אשר מלכו בארץ אדום כתוב על כל אחד "וימלוך - וימת, וימלוך - וימת", עד שבסופו של דבר נאמר: "וימת בעל חנן בן עכבור וימלוך תחתיו הדר" (בראשית לו, לט) . "הדר" הוא עלמא דתיקון, שלא נאמר בו מיתה, כידוע מהאריז"ל. בעצם, ה"וימת" שבמלכים הוא הנקרא 'תוהו דקדושה', כמו שהביא בעל התניא בשם האריז"ל, שכשם שיש תוהו דשבירה, כך יש תוהו דתיקון. תוהו דתיקון זו אותה נקודה של שבירת הכלים. הכלים הם האותיות, ושבירת הכלים של האותיות, זו ההתעלות למעלה מעולם המחשבה. כיום ישנם כלים, כלומר אותיות, ואם יש אותיות - ישנה אחיזה, ישנה השגה. שבירת הכלים דתיקון פירושה, שנשברו כלי האחיזה - האותיות - ולכך הן מתכללות בשורשן, וממילא ניתן להגיע ללית מחשבה תפיסא ביה כלל, כי אין אחיזה. המלך "הדר" הוא עלמא דתיקון, כי הוא נתפס אצלנו עתה כתיקון. אבל לעתיד לבוא ייהפך תיקון זה בחזרה לתוהו - ובוהו דתיקון. תכלית הבנין ותיקונו היא הפיכתו בחזרה לשבירה. שבירת הכלים בשורשה, זה גופא עלמא דתיקון שיש. האִי השגה, הלא ידע - זוהי נקודת הפנימיות שמשיח מגלה.

תוכן העניינים

בלבבי משכן אבנה - ט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה