אור ברסלב
בלבבי משכן אבנה - ט פרק ד' - "יושב בסתר עליון" - בסתירות › ט - "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות"

בלבבי משכן אבנה - ט· הרב איתמר שוורץ [מהקלטות]

פרק ד' - "יושב בסתר עליון" - בסתירות · ט - "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות"

ח - "הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו"

עתה נבין בצורה הרבה יותר ברורה את דברי חז"ל: "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" (סנהדרין ו ע"ב) . אין הכוונה רק, שגם אם הענין מוטעה, אנו נוקטים כראיית הדיין, וכעין מה שמצינו בהל' קידוש החודש, שנתקדש החודש אפילו מוטעים, אפילו שוגגים אפילו מזידים. כתוב כאן הרבה יותר עמוק מזה: זוהי כל מהות הבריאה - אין לדיין אלא מה שעיניו רואות! מעבר למה שעיניו רואות, הרי ממ"נ חייב הוא להסכים, ואם השני רואה אחרת, עליו לנהוג כפי מה שהשני רואה. ואם בדור הקודם היה מי שראה אחרת, הרי נהגו אז כמו שהם היו צריכים לנהוג, אבל אתה - "אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך" (ילקו"ש ש"א רמז קיד) . ומדוע שופט של היום רואה אחרת ממה ששופט פעם ראה? כי פעם רצה הקב"ה שכך ינהגו, והיום הקב"ה רוצה שינהגו בצורה אחרת, ולכן שינה את ההסתכלות של השופט. כל הבריאה היא סוד של "אין לדיין אלא מה שעיניו של הדיין רואות". אם היינו אומרים שעליו לפסוק לא לפי מה שהוא רואה, הרי שלא היה כלל מקום לפסק. רק הקב"ה יכול לפסוק פסק מציאותי. ואם יפסוק כמו שסבור הדיין היותר גדול - גם הוא אין לו אלא מה שעיניו רואות.

תוכן העניינים

בלבבי משכן אבנה - ט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה