בלבבי משכן אבנה - ט· הרב איתמר שוורץ [מהקלטות]
פרק ג' - כח הספק והודאי שבנפש האדם · ח - "שקר" - מה שמעבר להשגת הגבול
מהו באמת שקר? ומהי אמת? "אמר רבי חנינא: חותמו של הקב"ה אמת" (שבת נה ע"א) . ולכאורה הרי כולו ית' אמת, ומדוע מודגש כאן דוקא ענין "חותמו" שהוא אמת? ודאי שבפשטות החותם בא להעיד על המהות, אבל מונחת כאן נקודה עמוקה יותר. "חותם" הוא אותיות "תחום". הגבול הוא האמת, ומה שמעבר להשגת הגבול שלנו, נקרא שקר. אין שקר בעצם. "שקר" עניינו דבר שהוא למעלה מהגבול, שהוא לא מוחש ומושג לנו. האמונה אומרת שיש אמת ויש אמונה, והאמונה אומרת שכשם שהאמת היא חלק אלו - ק ממעל, כך גם השקר הוא נברא ממנו ית"ש וכח הפועל בנפעל! וישאל השואל, הרי לכאורה זה נשמע נורא: הקב"ה הוא שורש לשקר! היתכן? ! אולם באמת אין שקר בעצם! שקר הוא, כפי שאמרנו, דבר שהוא למעלה מן הגבול. השקר בעצמו הוא נברא של הקב"ה, ובשעה שאדם דובר שקר ח"ו, גם אז הוא מדבר מכח חיותו ית'. כביכול "שכינה מדברת מגרונו". הקב"ה מנענע את שפתיו ונותן לו חיות. אלא שעדיין אינו מובן כל צרכו: נכון, ישנה בחירה, אך סוף כל סוף הקב"ה הוא הנותן חיות לכל בריה, והאיך מחיה הוא דברים שקריים? מהו העומק הפנימי של המושג "שקר"? ביאור הענין כך הוא. שקר אינו דבר החלטי. לדוגמא: אדם קורא בספר על הנהגה טובה כלשהי, ומחליט ליישם אותה. אם היא למעלה ממדרגתו, זהו שקר! ואף שהנהגה זו כתובה בספר שחיברו קדוש עליון, ודבריו ודאי אמת הם, אולם זהו גם שקר וגם אמת: אמת למי שזו המדרגה שלו, ושקר למי שזו אינה מדרגתו! המילה "אמת" מורכבת מג' אותיות שהן: ראש [א' - הראשונה שבאותיות], תוך [מ' - אות אמצעית], וסוף [ת' - האחרונה שבאותיות]. אמת זו המדרגה שאדם נמצא בה. אם הוא מנסה להתחבר למעלה הנמצאת מעבר למדרגתו - זהו שקר! אין כאן התאמה בין הנהגת האדם לבין עצם פנימיותו. מה שאצל ראובן נחשב אמת - אצל שמעון זהו שקר, ומה שאצל כל הנבראים שקר, אצל הקב"ה כביכול זו אמת. שורש הרע, שהוא יצר הרע, נקרא גם שקר. אבל מאידך גיסא נקרא הוא גם בלשון חז"ל "טוב מאד", כי הגבול - התחום - הוא אמת, ומעבר לגבול - מעליו - נמצא השקר.