אור ברסלב
בלבבי משכן אבנה - ט פרק ב' - קוב"ה וישראל חד › ז - דבקות ב"פועל" - לפני הדבקות ב"נפעל"

בלבבי משכן אבנה - ט· הרב איתמר שוורץ [מהקלטות]

פרק ב' - קוב"ה וישראל חד · ז - דבקות ב"פועל" - לפני הדבקות ב"נפעל"

ו - 'עץ החיים' - האמונה - צריך להיות קודם ל'עץ הדעת'

מיסודי היסודות של הבעש"ט הק' הוא, ש"כח הפועל בנפעל". כלומר: הקב"ה ברא את הנבראים מכוחו. נמצא אם כן, שכוחו יתברך נמצא בכל הנבראים. ועבודת האדם היא תמיד להבין שכוחו של הקב"ה הוא בלתי מוגבל, ובכל דבר ודבר שבנברא מונח אותו כח בלתי מוגבל הנקרא "אלוקות". וכשם שאדם מאמין שיש "פועל", כך הוא מאמין שיש "נפעל". הוא מאמין שהפועל בלתי בעל גבול, והוא מאמין שהנפעל הוא גבול. והוא מדבק את עצמו קודם בפועל ואחרי זה בנפעל, קודם בבלתי בעל מוגבל, ואחרי זה במוגבל, ואז יכול האדם לקשר את עצמו לבוראו מכל דבר בבריאה. אם הדבקות בנפעל קודמת לדבקות בפועל, ישנה סכנה גדולה שאדם יישאר בדבקות בנפעל. אבל כאשר ישנה דבקות בפועל ורק אחרי כן בנפעל, האדם דבוק בקב"ה בכל עת ובכל שעה! אף כשהוא עוסק בחומריות, אבל כח הקב"ה נמצא בקרבו, והוא מחבר את עצמו לשני הדברים כאחד. זהו בעצם עניינם של שני המושגים: "אהבת הבורא" ו"אהבת השכינה". אהבת הבורא הוא כח הפועל ואהבת השכינה הוא כח הנפעל. אבל אהבת השכינה בלי אהבת הבורא זהו ח"ו מקצץ בנטיעות. כאשר ישנה אהבת הבורא - משם שייך שתהיה התפשטות לאהבת השכינה, לאהבת הנבראים. אהבת הנבראים היא אהבת כח הקב"ה שהוא "פועל אמת ופעולתו אמת", והנבראים מהודקים ומאוחדים עם הפועל "כהדין קמציה דלבושא מיניה וביה". כשם שאדם אוהב את העצמוּת, כך הוא אוהב את פעולת העצמוּת. אבל ראשית הוא אוהב את העצמות, את הבלתי בעל גבול, ורק לאחר מכן את הגבול, שהוא פועל יוצא של הבלתי בעל גבול.

תוכן העניינים

בלבבי משכן אבנה - ט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה