בלבבי משכן אבנה - ט· הרב איתמר שוורץ [מהקלטות]
פרק א' - כח הגבול והבלתי בעל גבול שבנפש · ב - "ליגמר והדר ליסבר"
ראשית כל עלינו להבין מהי תמימות, ומהי הדרך לבוא אל התמימות. ההגדרה הפשוטה כך היא. חז"ל לימדונו כלל יסודי: "ליגמר איניש, והדר ליסבר" (שבת סג ע"א) , ובפשטות הכוונה מצד הידיעה הפשוטה, שעל מנת לדעת את הדבר הנלמד, צריך הלומד קודם "ליגמר" - לרכוש את הידיעה", ורק אח"כ "ליסבר" - להבין את העומק ואת הסברא. אבל באמת, בפנימיות הדברים עמוקים הרבה יותר. "ליגמר" הוא מלשון "לגמור" - לסיים, שהדבר יהיה מושלם. כמו כן "תם" הוא מלשון שלם. "ליגמר" כלומר, אדם צריך לקבל את התורה במהלך של "ליגמר" - של תמימות, ורק אח"כ להגיע לשלב של "ליסבר". אם אדם מתחיל עם ה"ליסבר" מיד, נמצא שאינו מקבל את התמימות של התורה. הוא מיד מקבל את ה"ליסבר", את החשבונות והסברא המונחים בה. המהלך שעל ידו צריך אדם לקבל את ההתקשרות לתורה, הוא ע"י "ליגמר", כפשוטו, ואז ממילא הוא לומד בתמימות. אחרי שאדם לומד בתמימות, שייך שיהיה "ליסבר". כלומר, היניקה שלו בכל דבר היא יניקה של תמימות, וכפועל יוצא מזה מגיעה נקודת השכלה וההתבוננות. כמובן שזהו עניין עמוק ורחב, אך לשם ההתחלה בלבד צריך כל אחד לדעת ולהבין, שאם מיד כששומעים דבר מתבוננים בו - וקל וחומר אם שואלים עליו שאלות - את השורש כבר הפסידו בזה!