בלבבי משכן אבנה - ו· הרב איתמר שוורץ
פרק יא - כח המחשבה שבאדם · עצם הישראל - "עלה במחשבה"
ניתן נקודת הרחבה לענין. ידועה המחלוקת בין ר"א לר' יהושע האם בניסן נברא העולם או בתשרי נברא העולם (ר"ה כז ע"א) , ומובא שם בתוס' בשם ר"ת, ש"בתשרי עלה במחשבה לבראות, ולא נברא עד ניסן". רואים אנו כאן בדברי חז"ל, שהביטוי של "עלה במחשבה להיבראות" יוצר לנו גדרי דין, כגון: "אחד בתשרי ר"ה לשנים ולשמיטין" וכו' - כל הדינים שנאמרו ביחס לאחד בתשרי שנקרא "ראש השנה". והשאלה היא: וכי כביכול לוקח לקב"ה חצי שנה מאז שעלה במחשבתו עד שהוא בורא את העולם, מניסן עד תשרי?! אלא מבורר לנו כאן בדברי חז"ל, שהכח הנמצא בנפש הישראלי הוא "עלה במחשבה". "בראשית", אומרים חז"ל, "בשביל ישראל שנקראו ראשית", ובתרגום: "בראשית - בחכמתא", ופשוט וברור הדבר ששני המאמרים הם חד: ישראל הם גופא "בחכמתא", זהו עצם המחשבה. נמצא, שעצמותם של ישראל הוא ה"כי היא חכמתכם ובינתכם", הכח של "עלה במחשבה", וכביכול ה"עלה במחשבה להיבראות בתשרי" הוא כל מציאותם של ישראל. עולם החומר המוכר לנו הוא עולם של גוי, זו אינה מציאות של ישראל! כלומר, לא רק שהעולם החומרי הוא דבר לא ראוי ויש בו בחינה של קדושים תהיו, פרושים תהיו, כמש"כ הרמב"ן, אלא שלא זו המציאות האמיתית של נשמת ישראל. המציאות שלנו היא המחשבה! יהודי המפעיל את כח המחשבה שבו, זו אינה מעלה בעלמא, זוהי עצם המציאות שלו - כח מחשבתו! "עלה במחשבה להיבראות" זה גופא הבריאה ! אין הכוונה שעלה במחשבה ואח"כ נברא. ה"עלה במחשבה" הוא גופא הסוג של הבריאה. ניתן לצטט עוד ועוד מאמרי חז"ל לפתח את הנקודה, אבל דבר אחד מבורר, וכמו שהובא ברמב"ן באיגרתו הידועה: כח המחשבה יכול לפעול פעולה ממשית, וזהו כוחם של ישראל וזוהי עצם הווייתם! וכאשר האדם מכיר שזוהי עצם מציאותו, הוא מתחיל להיכנס ל"בראשית - בשביל ישראל שנקראו ראשית", "בחכמתא", ואז יש לו כח להתחבר ל"עלה במחשבה להיבראות", הוא נעשה מחובר לעצם שורש הבריאה של עצמו ובכוחו לפעול גדולות ונצורות. תוקף האמונה והגילוי בנפש האדם להכיר שזו אמיתת המציאות - היא הצלחתו בתורה ובעבודת ה'! הקב"ה יהיה בעזרנו שיבוררו הדברים בנפש ויבואו לידי גילוי אצל כל אחד ואחד מהכנסת-ישראל.