בלבבי משכן אבנה - ו· הרב איתמר שוורץ
פרק טו - הויה והעדר · "בורא חושך" - בריאה של העדר
ידועה המחלוקת מהו חושך, האם הוא בריאה או שהוא העדר. וידועים גם דברי הגר"א בזה, שהוכיח מלשון הפסוק (ישעיה מה, ז) "יוצר אור ובורא חושך" שהחושך הוא בריאה בפני עצמה. ובעומק, פשוט וברור הדבר ששני הדברים אמת, שישנה מציאות של בריאה של חושך, "וימש חושך" כמש"כ במצרים, וישנו חושך שהוא העדר. ועומק הדברים, שגם העדר הוא בריאה! מצד התפיסה הפשוטה של הנברא, העדר הוא דבר שלא נברא. הבריאה נבראה וההעדר לא נברא. אבל מצד עומק הדברים, באמת יש שני סוגי נבראים: יש נברא חיובי ויש נברא שהוא העדר, אבל גם ההעדר הוא סוג של בריאה. דוגמא לדבר: ידועים דברי הנפה"ח (שער ד פרק יא) "והאמת בלתי שום ספק כלל, שאם היה העולם כולו מקצה עד קצהו פנוי ח"ו אף רגע אחת ממש מהעסק והתבוננות שלנו בתורה, כרגע היו נחרבים כל העולמות עליונים ותחתונים והיו לאפס ותהו חס ושלום", ועל פני פשוטו ביאור הדברים שהקב"ה חידש נבראים, "איסתכל באורייתא וברא עלמא", וגם כיום, הקב"ה "מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", וכשם שהיצירה הראשונה היתה במהלך של איסתכל באורייתא וברא עלמא, כך יצירת העולם בכל עת ובכל שעה היא במהלך של איסתכל באורייתא דעסקין ישראל השתא, ואם יש אצל הנבראים ח"ו מצב של הפסק, ולו הקל שבקלים, במהלך של עסק התורה, הרי שה"איסתכל באורייתא" נמצא במצב של גניזה, וממילא ה"ברא עלמא" איננו מתקיים, ואזי המצב הוא העדר של נבראים. ולפי זה לכאורה הבריאה כלולה בתוה"ק, אולם העדר הבריאה אינו כלול בתוה"ק. נמצא לכאורה, שבריאת הנבראים היא בריאה, אבל ההעדר הוא שלילה של בריאה. אבל האמת שהחיוב וההעדר הוא סוד ההפכים, והוא מהות הבריאה. אנחנו תופסים כל דבר כקיים או לא קיים, ומעבר לזה אין לנו תפיסה. וצריך לדעת שהתפיסה הזו של הלא קיים הוא סוג של נברא, ו"נברא" הכוונה שזהו סוג של תפיסה שהקב"ה חידש, וההתחדשות של המצב שנקרא קיים או לא קיים - זה גופא השורש של ראשית הבריאה. וכח בריאת הנבראים הוא בחינת יש, אור דתורה, וכח ההעדר הוא אין, המאור שבתורה. אכן דברים עמוקים מאוד!