אור ברסלב
בלבבי משכן אבנה - ו פרק ט - אמונה ותורה יחדיו › לימוד תורה מתוך תשובה

בלבבי משכן אבנה - ו· הרב איתמר שוורץ

פרק ט - אמונה ותורה יחדיו · לימוד תורה מתוך תשובה

מדרגת הלימוד תלויה בבהירות האמונה

כלפי מה הדברים אמורים? - כלפי צורת העבודה שבנפש! כתב ה'נפש החיים' (שער ד פרק ז) : "ראוי להאדם להכין עצמו כל עת קודם שיתחיל ללמוד, להתחשב מעט עם קונו יתברך שמו בטהרת הלב ביראת ה', ולהיטהר מעוונותיו בהרהורי תשובה, כדי שיוכל להתקשר ולהתדבק בעת עסקו בתורה הקדושה בדבורו ורצונו יתברך שמו... וכן באמצע הלימוד, הרשות נתונה להאדם להפסיק זמן מועט, טרם יכבה מלבו יראתו יתברך שמו שקיבל עליו קודם התחלת הלימוד, להתבונן מחדש עוד מעט ביראת ה'". כלומר, קודם שאדם יושב ללמוד, עליו לעשות תשובה. ואף תוך כדי הלימוד, טרם כבה מלבו אור היראה, הוא רשאי להפסיק על מנת לחדש בקרבו את היראה ממנו ית'. וידוע שזו היתה צורת לימודו של הגר"א, שהיה מפסיק ארבע פעמים ביום מסדר לימודו ולומד "מוסר". וודאי אין הכוונה ללימוד מוסר כפשוטו, שלפתע פתאום באמצע הלימוד הוא התחיל לעבוד על המידות... מונחת כאן נקודה פנימית יותר. מהו בעצם ענין התשובה שמזכיר הנפה"ח תוך כדי עבודת לימוד התורה? הרי לכאורה התשובה היא אחת ממצוות עשה, ומדוע דוקא המצות-עשה הזאת נכנסת באמצע הלימוד? הרי קי"ל שמפסיקים מהלימוד רק עבור מצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים. לא משמע שהסיבה שמותר להפסיק באמצע הלימוד כדי לעשות תשובה, הוא משום שתשובה היא מצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים, כי זוהי מצוה בגופו של האדם. כתובה כאן נקודה עמוקה יותר, שצורת הלימוד האמיתית היא דוקא בהיותה כרוכה עם עבודת התשובה! ועומקם של דברים: הגר"ח מוולוז'ין זצ"ל כתב לנו כאן יסוד גדול, שאת התורה מקבלים ממישהו, יונקים ממישהו. כשאמרו חז"ל (קידושין סו ע"א) : "תורה כרוכה ומונחת בקרן זוית, כל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד", אין הכוונה כפשוטו שבאים ולומדים לבד. מי שסבור כך, הרי שח"ו הוא יונק תורה שהיא איננה מבורא עולם! התורה היא "תורת ה' תמימה משיבת נפש" (תהלים יט, ח) , "כי הם חיינו ואורך ימינו", אבל אלו חיים שנמשכים ממנו יתברך, הקב"ה הוא זה שנתן לנו את תורתו. ענין זה מתגלה גם בצורת נתינת התורה - במעמד הר סיני. הרי יכל הקב"ה ליתן את התורה גם ע"י שליח, כמו בלוחות. אבל לא כך היה רצונו יתברך, אלא רצונו היה להתגלות לבניו על הר סיני וליתן להם את התורה. ללמדנו כי צורת הנתינה היא בגילוי של הנותן! "אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל - לך והודיעם" (שבת י ע"ב) . ואף שחז"ל אמרו זאת לגבי שבת, אבל מצד ההתגלות כלפי התורה, זו אותה נקודה שמוכרחים לדעת מי הנותן! הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו!! ו"להודיעו" כלפי נקודת התורה, זו ההודעה של ההתחברות למקור - לנותן. לכן, כאשר האדם ח"ו עובר עבירה בשוגג, או יתר על כן ח"ו - אף שלכאורה זו עבירה פרטית, אבל מצד המהלך הכללי של קבלת התורה ממנו יתברך, יש כאן שורש של ניתוק. נמצא, שמצות תשובה, מלבד היותה מצוה פרטית, בעומק היא מצוה כללית, כי היא תשובה על כל העבירות כולן. כלומר, יש לנו רמ"ח ושס"ה פרטים, אבל תשובה יש בה נקודה של מצוה הכוללת, כי היא תשובה על כל העשה ועל כל הלא תעשה. התשובה מנקה ומזככת את הנפש מהחציצה של העבירות שבלבו. הרי, שהתשובה יוצרת היכי תמצי שאדם יוכל לחזור אליו יתברך. תשובה מלשון "לשוב", כמו שמובא במהר"ל ועוד. עתה מובנים היטב דברי הנפה"ח שקודם הלימוד צריך האדם לעשות תשובה, וכן באמצע הלימוד. אין זו מצות עשה פרטית גרידא, שנצטוינו לקיימה בתוך כדי לימוד התורה, אלא שע"י תשובה יוצרים את הצורה האמיתית של הלימוד, כי מתגלה מהיכן יונקים את התורה. והרי ככל שתוקף אמונתו של אדם נמצא יותר בגילוי בלבו, כך גדלה מידת היראה שבלבו, כמש"כ הרמח"ל (ב'דרך עץ החיים') : "ואם היתה הידיעה רחבה ועומדת על לב בני האדם לא היו חוטאים". נמצא, שהחטא נובע מהעדר אמונה בגילוי, והתשובה בעומק אינו רק תשובה של וידוי, חרטה וקבלה לעתיד. על אף שודאי מצד גדרי ההלכה ודאי יצא ידי קיום מצות תשובה בג' מעשים אלו, אבל תוקף התשובה הפנימית, שהיא גילוי מידת היראה, זו ההכרה במי שהוא ירא ממנו! אשר על כן, הענין של תשובה והענין של לימוד התורה כרוכים זה בזה. בדברי הנפה"ח הללו מונח גילוי במהות צורת עסק התורה. התורה צריכה להיות בגילוי ממי יונקים אותה. ומאחר וככל שנקודת הגילוי נמצאת בהעלם מחמת העוונות, התורה גם היא נמצאת בהעלם - לכן מוכרחים להקדים תשובה ללימוד, על מנת להסיר את המסך המבדיל שמעלים את הכרת הבורא בנפש, והיינו העבירות - "עוונותיכם היו מבדילים". כאשר אדם עושה תשובה, הוא זוכה לטהרת הלב, ומתוך כך יכול הוא להכיר את מי שהוא ירא ממנו, ולינוק ממנו תורה.

תוכן העניינים

בלבבי משכן אבנה - ו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה