בלבבי משכן אבנה - ו· הרב איתמר שוורץ
פרק ד - ביטול האני וגילוי האני האמיתי · ה- ב' דרכים להגיע אל הקב"ה
בדברי חז"ל הק' הובאו שתי דרכים איך להגיע להקב"ה: האחת - להתחיל מאהבת הבורא וממנה להגיע לאהבת ישראל, והשניה להתחיל מאהבת ישראל וממנה להגיע לאהבת הבורא.
במילים פשוטות, אדם חייב לפנות את מקום האני שלו, ולתת לקב"ה את המקום הזה. וישנם שני דרכים כיצד עושים זאת: או שאדם נותן את מקומו לחבירו, אבל זו איננה התכלית. אין זה אלא כלי להתרגל שה"אני" שלי אינו תופס את כל המקום, ולאחר שהאדם מתרגל בזה ע"י אהבת ישראל, ממילא הוא מגיע לאהבת הבורא, לתת את המקום לקב"ה.
מאידך, ישנה דרך ישרה יותר - ישירה יותר - לפַנות ישר את המקום לקב"ה.
ודאי שזוהי שאלה של נפשות, שכן "אלו ואלו דברי אלוקים חיים", ולכל אחד יש את הדרך המיוחדת לו, אבל צריך להבין את המהות של דרכים אלו הכתובים בחז"ל.
עבודת האדם היא, לראות בכל מקום איך לסלק את ה"אני" משם. כדוגמא: אם אדם עומד במקום ומתבונן מי נמצא על מקום זה, בהסתכלות שטחית פשוטה, הוא נמצא כאן לבד. אך הרי מיסודי היסודות הפשוטים הידועים לכל בר דעת הוא, ששני דברים אינם יכולים לעמוד במקום אחד, בבת אחת, ואעפי"כ אמונה פשוטה היא ש"לית אתר פנוי מיניה" והקב"ה כן נמצא בכל מקום, וא"כ לכאורה איך יש מקום לבורא ולנברא?
ובאמת הפן הפשוט הוא ליישב את הסתירה, ואכן בספה"ק הובאו כמה וכמה משלים ליישב את הענין, כגון שהשמש חודרת מבעד לחלון וכו'.
אבל טמון כאן עומק נוסף: אדם אינו צריך כלל לחפש להבין איך הוא והקב"ה נמצאים בבת אחת, אלא עליו להבין שבאמת אם הקב"ה נמצא כאן, הרי שהוא לא נמצא כאן!
ואין הכוונה שהוא לא נמצא כלל, שאם כן הרי איננו בגדר נברא, ושוב לא יצטרך לקיים תורה ומצוות. פשוט וברור שלא זו כוונת הדברים!
אלא שעל האדם להתבונן לעצמו, מי עורר אצלי בנפש את השאלה הזו? ודאי שהקב"ה! והרי כבר אמרו חז"ל (סוטה ה ע"א) שעל בעל הגאווה אומר הקב"ה: "אין אני והוא יכולין לדור בעולם".
אלא מאי, יאמר האדם, שדברים אלו נאמרו רק על בעל גאווה, אבל מי שאינו בעל גאווה כן יכול הקב"ה לדור עמו בכפיפה אחת.
אמנם בעומק, עצם מציאות הנברא שורשה גאווה. הקב"ה מעורר את האדם לחשוב על הסתירה איך יכול להיות שאני והוא נמצאים בבת אחת, כדי לעורר בו את הנקודה שאולי הוא - האדם - לא נמצא כאן!
ואף שהוא לא מבין זאת, ואי אפשר להבין זאת, אבל השאלה היא איך אדם נוטה להסתכל על כל דבר: האם כיוון המחשבה שלו הוא לראות ליישב איך האני מסתדר עם מציאות הבורא וגם לו יש מקום בבריאה, או שמא ההסתכלות היא: הקב"ה עורר במחשבה שלי נקודה זו על מנת לפַנות את האני, ולא ליישב איך אני מסתדר יחד עם הבורא וגם אני נמצא.