בלבבי משכן אבנה - ד· הרב איתמר שוורץ
פרק כא - קנין הרצון ע"י מחשבה, דיבור ומעשה · עבודה עם הקב"ה
לפני שנרחיב את הדברים, נזכיר כאן את הנקודה היסודית שבעצם אנו דורכים בה בכל נקודה ונקודה.
כל הדברים הללו, כשאדם חושב ומדבר אותם לעצמו, זהו דבר נפלא ביותר, אך סוכ"ס הוא לא דיבר והתעסק עם הקב"ה! הוא מדבר עם עצמו: יש לי רצון פנימי לעשות את רצונו ית', יש לי רצון חיצוני שרוצה לדבר דברים שהקב"ה לא רוצה שייאמרו, וברצוני לבטל את הרצון החיצוני ולגלות את הרצון הפנימי, לכן אינני מדבר".
הכל כאן נכון, אבל נקודת הפנימיות האמיתית נחסרת! האדם נמצא לבד!
הצורה הברורה והאמיתית - ונחזור על כך שוב ושוב, כי זוהי הנקודה הפנימית ביותר של העבודה הכוללת בתוכה את כל נקודות העבודה - היא שהאדם עובד עם הקב"ה!
כלומר, האדם לוקח את כל צורת העבודה האמורה לעיל, ומחבר אותה עם הרבש"ע ועם תפילה. אין נקודה שיכולה להיות נפרדת מעם הרבש"ע. יש להתפלל על הנקודה בפרטיות תוך כדי נקודת העבודה של האדם, וכך לבקש:
"רבש"ע, נתת בי רצון פנימי הרוצה לעשות את רצונך, נתת בי רצון חיצוני שרוצה ההיפך. ידוע לי שהרצון החיצוני מעלים ממני את הרצון הפנימי. כעת הנני עובד למנוע מעצמי את השליטה ברצון החיצוני על מנת לגלות את הרצון הפנימי לעשות רצונך. אנא ממך, עזור לי שאצליח!"
אם אדם אינו נוהג כך - הוא אמנם קונה דברים, אך בינתיים הוא עוזב את הנקודה הבסיסית. הוא יכול להיות שקוע כל ימיו בעבודת ה' נפלאה, אבל הוא עובד את ה' בלי ה', רח"ל!
כמה שהדבר נשמע מוזר, אבל זוהי אחת מהטעויות הנפוצות ביותר במהלכי העבודה. אדם יכול לעבוד את הקב"ה כל החיים, אבל אין לו קשר עם הבורא. הוא עבד שלו, אבל חסרה לו ההתקשרות עמו.