בלבבי משכן אבנה - ד· הרב איתמר שוורץ
פרק כא - קנין הרצון ע"י מחשבה, דיבור ומעשה · ידיעה אינה מביאה בהכרח לעשיה
כפי שביארנו, צריכה להיות לאדם הכרה שרצון לא עוזר. ההכרה הראשונה שאדם צריך להכיר היא, היותו מורכב בנפשו משני חלקים של רצונות: רצון פנימי, שהוא ה"רצוננו לעשות רצונך", ורצון חיצוני, שהם כל הרצונות האחרים המוּכָּרִים לו. וההכרה השניה היא, שהרצונות החיצוניים הם רצונות שממ"נ אין לו שליטה עליהם, ומילואם אינו תלוי בו כלל, וכמו שהארכנו לעיל.
לאחר שהנפש מכירה היטב בשתי ההכרות הללו, מכח התבוננות ודיבור בדברים, כעת מוטלת על האדם העבודה להוריד את הדברים לנקודת העשיה.
אלא שכאן ניצב האדם בפני קושי מסוים! כי אף אם יזכה להכיר בשכלו את שני הרצונות שלו - הפנימי והחיצוני - ויכיר גם בעובדה שהרצון החיצוני הוא רצון שלא יתמלא ואינו תלוי ברצונו, אבל - ההכרה הכרה וההנהגה הנהגה. כולם יודעים, שגם כאשר בהכרת שכלו אדם יודע דבר, וברור לו הדבר, בכוחה של מניעת הלב להפך את הדבר בהגיעו לעולם העשיה.
לדוגמא: בשעה שהוא כועס, גם אם יזכירו בפניו את מאמר חז"ל: "כעסן לא עלתה לו בידו אלא רגזנותו בלבד", ויסבירו לו בטוב טעם: "דע לך שמהכעס אתה לא תרויח כלום. הכעס הזה לא ישפיע על אף אחד, ואין סיכוי שמישהו יתחשב בו כלל" - תגובתו תהיה: "אני יודע את כל מה שנאמר כאן, אבל הנפש כועסת!"
כלומר, ידיעת הדברים לא בהכרח מולידה הנהגה מעשית שהנפש לא תכעס. אעפ"י שברור לאדם שמהכעס הוא לא ירויח כלום, וברור לו שהכעס עלול להזיק לבריאותו, וברורים לו עוד הרבה חסרונות והעדר מעלות הנובעים מהכעס - עם כל ההכרות ועם כל הבהירות, הנפש פועלת הפוך!
במשל שבדבר: אדם נמצא בלב ים, והוא מרגיש שהוא עומד לטבוע. הוא רואה מולו קרש, ומיד הוא מנסה בכל כוחו לאחוז בו. ואעפ"י שידוע לו בבירור שהקרש לא מחובר לכלום, והאחיזה בו רק תגרום לו להאיץ את טביעתו, מ"מ כך הוא טבע האדם שלפעמים הוא עושה מעשים הגם שהשכל אומר שמן הראוי לעשות את ההיפך הגמור.
הן הן הדברים לגבי רצונותיו של האדם. בשלב הראשון על האדם להגיע להכרה ברורה שהרצונות אינם שוים כלום! שכן באופן טבעי אדם סבור שרצון כן יכול להתמלאות.
אלא שגם אחרי שהגיע להכרה הזו, כמעט ודאי שהדברים לא יפעלו באופן גמור על הנפש. כאן צריך את ההוצאה לפועל בדיבור ובמעשה.
בדיבור, הכוונה כדלעיל, שאדם מדבר את הדברים שהוא מכיר. ובמעשה, פירוש הדבר שבשכלו הוא מכיר את האמת, וידוע לו גם שעם כל זאת כוחות הגוף פועלים הפוך לגמרי מההכרה, והוא מנסה להביא את כוחות הגוף שיכירו את אותה הכרה שהנפש הפנימית מכירה ושכלו מכיר.