בלבבי משכן אבנה - ד· הרב איתמר שוורץ
פרק יט - מסירות נפש - מסירת הרצון · המבחן עד כמה אדם מעריך דבר
ניתן דוגמא לדבר בעולם הרוחני. זוהי דוגמא למבחן שאדם יכול לבחון את עצמו עד כמה באמת הוא מעריך דברים.
נצא מנקודת הנחה שאדם בירר לעצמו שהספר שיכול להועיל לו רבות, הוא הספר הנקרא 'מסילת ישרים', וממנו הוא מעונין לקחת את דרכו בעבודת ה'. לאחר שנקודה זו ברורה לאדם, עליו לשבת ולהתבונן כמה היה מוכן להשקיע למען השגת הספר - הן מבחינת ההשקעה הכספית והן מצד השקעת כוחות וזמן למען מטרה זו.
זהו בירור שהאדם צריך לעשות לעצמו. אדם יש לו את ה'מסילת ישרים'. הוא מונח לפניו על השולחן, נמצא כמעט בכל בית-כנסת, ובכמה פרוטות בודדות ניתן גם לרכוש אותו, והדוגמא בעצם אינה מעשית כלל. אבל לכן, דוקא מפני זה, היא לא מגיעה לידי מבחן של הנפש.
אם לאדם ברור שזהו הספר שמביא אותו לעבודת ה', שישב ויתחיל לבדוק כמה באמת הוא מוכן להשקיע עבור השגת הספר [עוד לפני העבודה לקנות את מה שכתוב בתוך הספר]. זוהי בדיקה אמיתית בנפש עד כמה אדם רוצה את הדברים.
אילו לדוגמא היו אומרים לו שבכל הארץ כולה ישנם בסה"כ שלושה מקומות שניתן להשיג את הספר: אחד בדרום הארץ, השני בצפון הארץ והשלישי בעוד מקום רחוק. חייבים לנסוע שלוש שעות כל צד רק על מנת לקנות את הספר! האם הוא היה נוסע או לא?
נניח שאדם בדק והגיע להכרה שהיה נוסע מרחק של שלוש שעות כל צד. עתה יבדוק את עצמו תוך כמה זמן הוא היה נוסע: האם מיד, ברגע זה היה נוטל את הסכום הנדרש, יוצא לדרך וחוזר כשהספר בידו, או שהיה אומר: "אמתין מעט, אולי בינתיים מישהו יזדמן לשם ואבקש ממנו לקנות לי את הספר. רק אם לא אמצא מישהו, אסע בשבוע הבא, או אולי ב'בין הזמנים'..." כלומר, מהי נקודת הנחישות שלו ביישום רצון זה.
הדברים הללו הם אופנים לבדוק את לב האדם האם באמת את אותו ספר שנמצא לידו על השולחן הוא מעריך כמו שראוי להעריכו, או שרק בשכל הוא מעריך, אבל בעצם הוא לא היה מוכן להשקיע זמן, כוחות ואמצעים על מנת להשיגו.
אדם כבר הגיע לכלל הכרה שהיה נוסע שלוש שעות, והיה עושה זאת מיד. עתה עליו להפליג הלאה: אם היה יודע שהספר נמצא בחוץ-לארץ, האם היה נוסע? ויתבונן: האם הוא מסופק בדבר, ברור לו שלא, או ברור לו שכן?
ועוד יותר: אם היו אומרים לו שעליו למכור את הרהיטים שבביתו על מנת להשיג את הספר, הוא היה עושה זאת או לא? ברור לו שלא, ברור לו שכן, או שהוא מסופק?
כל אחד ואחד כשיעשה את המבחן לעצמו, יגלה שישנם אחוזים מסוימים שברור לו שהיה עושה, ישנם אחוזים מסוימים שברור לו שזה כבר לא, וישנם אחוזים שהוא מסופק בהם.
וכאן עלינו להדגיש, שאדם צריך להיזהר במבחן זה, שיבחן מה הוא היה עושה, לא מה היה חושב. ממחשבות וידיעות אדם יכול להגיע לחו"ל תוך דקה אחת... אבל כששואלים אותו הלכה למעשה: האם אתה מוכן לגשת כעת למשרד נסיעות ולקנות כרטיס טיסה לחו"ל על מנת להשיג את הספר? - כאן פתאם הכל עלול להשתנות.
כשאדם לוקח את הנקודה הזו ומברר אותה לעצמו, הוא יכול לגלות מעט את מהות הרצון האמיתי שבנפשו, עד כמה הוא רצון אמיתי, ועד כמה הוא רצון שכלי וקרוב לדמיון.