אור ברסלב
בלבבי משכן אבנה - ד פרק יא - עצמיות הנפש - תמימות › דברים הנוגעים לעצם החיים

בלבבי משכן אבנה - ד· הרב איתמר שוורץ

פרק יא - עצמיות הנפש - תמימות · דברים הנוגעים לעצם החיים

פרק יא - עצמיות הנפש - תמימות

ישנם דברים שהם בכלל דברי התעוררות - דברים שמעוררים את לב האדם לעבודתו יתברך, לחפש קרבת ה', אבל גדרם של דברים אלו הוא דברי התעוררות בעלמא.

הדברים הנאמרים כאן אינם בגדר 'דברים' ואינם בגדר 'התעוררות', אלא הם עצם המציאות של הבריאה ועצמיות נפש האדם. אשר על כן, צורת השמיעה צריכה להיות בעצם נפש האדם מצד מהותה.

אם מעוררים הדברים לחיזוק וכדומה, אע"פ שגם זה דבר נפלא, אבל עדיין אין זה עיקר המכוון האמיתי של הדברים.

כי בעומק הענין, המכוון כאן אינו רק עצם הדברים, אלא העמדת הנפש במצב של פשיטות, לשמוע דברים כהווייתם, ושתהיה הנפש תואמת לדברים. ממילא, כל מניעה מבחוץ - בין חיצוניות גמורה ובין חיצוניות שהיא בבחינת התעוררות בעלמא - היא בבחינת מיעוט של הדברים.

על רבי פנחס מקוריץ זיע"א, תלמיד חבר לבעש"ט, מסופר, שכשהיה מדבר לפני ציבור שומעי לקחו, היה מדבר בקול חלוש, והיה קשה לאנשים לשומעו. והנה היו שם נערים מבקשי ה', שנדחקו להתקרב אליו לשמוע את הדברים, והוא אמר שאין זו הדרך! למה? כי כשאדם צריך לשמוע, היכן שהוא עומד הוא ישמע, וכשהוא לא צריך לשמוע, גם אם יעמוד בקרבת הגוף קרובה מאד, תהיה זו בחינה של "לא שמיע לי לא סבירא לי" - לא תהיה קליטה בנפש לדברים...

על מנת שאדם ישמע באמת, הוא מוכרח להגיע עם פשיטות ותמימות, אבל אז עיקר המעלה אינה רק עצם הדברים הנאמרים, אלא בעיקר הפשיטות והתמימות שאדם זוכה לה מכוחם.

תוכן העניינים

בלבבי משכן אבנה - ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה