אור ברסלב
בלבבי משכן אבנה - ד פרק ו - יצירת קשר תמידי עם הרבש"ע › התבוננות באפסיות ענייני העוה"ז

בלבבי משכן אבנה - ד· הרב איתמר שוורץ

פרק ו - יצירת קשר תמידי עם הרבש"ע · התבוננות באפסיות ענייני העוה"ז

סוד ההצלחה - הרציפות!

כפי שנתבאר כבר לעיל, הנקודה הראשונה והפשוטה היא, שכל זמן שאדם אינו מתייאש מענייני העולם הזה על כל ענפיהם - הריהו מקושר לארציות, וכשהוא מקושר לארציות, הדבר משכיח ממנו את החלק האלוקי שבו, את הנשמה שהיא החלק אלו-ק ממעל שבו. החומריות והארציות אינן מניחות לה להתעורר. ממילא, בין תפילה לתפילה הריהו מנותק מהרבש"ע, וחוזר ומתקשר אליו רק כשניגש לתפילה הבאה.

אין הכוונה שאדם אינו צריך להתעסק בגשמיות. ודאי שאיננו מלאכים. אבל העיסוק בגשמיות חייב להיות בעשיה, בידיים, לא בלב!! בבחינת "תורה עם דרך ארץ", שהד"א נמצאת בידיים והתורה נמצאת בלב! כשהלב יורד לנקודה של העולם הזה - כאן מתחילה נקודת הנפילה!

העולם הזה מטעה את האדם ומשכיח ממנו את האמת הפשוטה. אם אין שימת לב תמידית במשך היום, נשכחת ממנו אותה נקודה פשוטה "כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו" (תהלים מט, יח) - מכל הקניינים שיש לאדם בעולם הזה לא יישאר לו כלום!

הבעיה היא שאת הדברים הללו השכל יודע, אך הלב אינו מרגיש! כדי להגיע לכך חייבים לחיות את האמת ולהכיר את אפסיות כל אותן נקודות. להרגיש את הנקודה הפשוטה, שסוכ"ס כולנו נסתלק כאן מן העולם, כל אחד בזמנו. אלא שמרוץ החיים משכיח את הנקודה הפשוטה, וממילא אדם חי תמיד בהרגשה שיישאר כאן לעולם, וכדברי ה'זוהר' הנודעים: "תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין" (זוהר כרך ג פר' נשא דף קכו ע"א).

אדם שוכח את הידיעה הפשוטה והמוכרחת, שסוף כל סוף כולם מסתלקים מן העולם! היכן הם זקנינו עליהם השלום? הרי כבר אף אחד מהם לא נמצא כאן! וכי סבור מישהו שאנחנו נחיה יותר מהם?! למה לו, אפוא, לאדם להשקיע את כל חייו בנקודה שהוא יודע שלבסוף לא יישאר ממנה כלום?! ודאי שצריך לאכול, לשתות, לישון וכו', אבל כל דבר צריך להיעשות עם המשקל האמיתי, כמה הוא נצרך באמת לעבודת ה'.

תוכן העניינים

בלבבי משכן אבנה - ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה