אור ברסלב
בלבבי משכן אבנה - ג פרק ד - חסד › ענף ה'

בלבבי משכן אבנה - ג· הרב איתמר שוורץ

פרק ד - חסד · ענף ה'

ענף ד'

חסד עד כדי מסירות נפש

לאחר שעבד האדם להיטיב עם כל מי שנפגש, ונפשו הורגלה להיטיב כל היום, באופן טבעי, עתה שומה עליו לעלות למדריגה נוספת, והיא מסירות נפש עבור חבירו.

דברי ר' יחזקאל לוינשטיין המבאר מהיכן מגיעה מדה זו

נצטט בזה קטעים מדברי הגה"ק ר' יחזקאל לוינשטיין (אור יחזקאל מדות ע' קח) וז"ל: "והאיך יגיע אדם למעלה זו של מסירות נפש עבור זולתו? הדרך היחידה לכך רק בשעה שנמצאת בו אהבת חסד. כי אהבת חסד הביאור שדואג עבור חבירו אף בשעה שאין חבירו מבקש זאת ממנו, אלא הדבר נובע מחמת התשוקה הבוערת בעצמותיו להיטיב לזולתו, וכל זה נכלל בכלל "ואהבת לרעך כמוך", שעד מסירות גופו ממש חייב למסור נפשו עבור חבירו, ובאמת קשה מאוד להגיע למדה זו. ובאמת האיך יתכן להגיע למעלה זו? וצריך לומר שכאשר האדם חי ומתרומם מעל טבעיו, יכול להוציא מפנימיותו את החלק אלוק' ממעל הטמון בו".

רק מי שהגיע לנשמתו יכול להגיע למדה זו

מבואר מדבריו, שבכדי להגיע למדת מסירות נפש על חבירו, נצרך האדם להגיע לחלק אלוק' שבו, לנשמתו, ובה מושרש כח זה. ולכך בפרק סולם של עליה, שבו ביארנו כיצד יגיע האדם אל נשמתו, כתבנו מדריגה זו, של מסירות נפש על חבירו, לאחר מדריגת "לשמה". וזאת משום, שרק מי שעובד לשמה, יכול להגיע לנשמתו, ואז הרבה יותר נקל למסור נפשו עבור חבירו. אולם אף אדם שעדיין לא הגיע למדריגת לשמה יכול הוא ע"י עבודה בעשיית חסד להגיע להתנוצצות נשמתו ולעשות חסד לשמה, וכמו שיבואר ב"ה.

דרך מעשית כיצד להגיע למדריגה זו

ננסה עתה לתת דרך מעשית, כיצד להגיע למסירות נפש עבור חבירו.

ראשית יש לידע, שהמושג מסירות נפש הוא מושג רחב. כלומר, נפש הוא לשון רצון, ("אם יש את נפשך"). נמצא שמסירות נפש פירושה למסור את רצונו למען הזולת, בנקודה זו יש מדריגות רבות. נפרש, לאדם ישנם רצונות רבים, ויש בכך הדרגה, יש רצונות חלשים ויש רצונות חזקים, ונקודה זו משתנית אצל כל אחד ואחד.

ניתן דוגמא לדבר, אדם אינו רוצה לישון ברחוב, זהו רצון חזק. לעומת זאת, אצל רוב בנ"א, ההבדל בין הרצון לדירה בת עשרה חדרים או לדירה בת תשעה חדרים הינו רצון חלש, ואינו רצון חזק.

יש לילך בדרך של הדרגה במסירות רצונותיו למען חבירו

והנה, בכדי להגיע למצב של מסירות נפש גמורה, והיינו למסור את הרצון הגדול ביותר שלו עבור חבירו, על האדם להתחיל למסור את הרצונות החלשים שלו למען חבריו. למשל, תחלה יתן חמשה שקלים משלו לעני מעבר לכספי הצדקה שלו, בכדי להרגיל את עצמו לתת משלו, מדבר שהוא רוצה אותו, לחבריו. לאט לאט צריך להגביר את ביטול רצונו למען חבירו, צריך לעשות זאת בהדרגה, בכל פעם לבטל רצון יותר חזק, ולתת.

כך יש להמשיך לעבוד במשך שנים, עד שאם יתמיד ב"ה, יגיע למצב שיוכל למסור דברים שמאוד חשובים לו בחייו, דברים שהם בהכרח כמעט, ימסור גם אותם עבור חבירו. מי שיתמיד בדרך זו מתוך הכרה אמיתית פנימית באמיתות הנתינה, יכול להגיע לבסוף לכדי מסירות נפש כפשוטו למען הזולת.

צדיקים רבים מסרו את נפשם למיתה למען לכפר על בני דורם, והסתלקו קודם מלאות ימיהם בעוה"ז.

חסד במסירות נפש פירשו למסור אף את חלקו בעוה"ב למען חבירו

מכאן ואילך, מי שהגיע למדריגה זו, עליו לעלות שלב נוסף. והוא, שלא רק את חיי העוה"ז ימסור למען הזולת, אלא אפילו את חלקו בג"ע ועוה"ב, יתן למען הזולת. ומצינו מעשים רבים בצדיקים, שנתנו את חלקם בעוה"ב למען עזרה לזולת.

דרך זו מביאה לדביקות גמורה בבורא

מי שחי בצורה זו הוא מגיע לביטול גמור, ואז יכול להיות דבק בקב"ה מאוד. וזאת מפני שמה שמונע את האדם מלהיות דבוק בבורא, היא האנוכיות, "אנכי עומד בין ה' וביניכם", ונודע הפרוש שהאנוכיות מונעת את הדביקות בין האדם לקב"ה. ולכך מי שביטל את אנוכיותו, יכול להיות דבוק בקב"ה כ"ד שעות ביממה, קשר אמיץ לבורא עולם.

תוכן העניינים

בלבבי משכן אבנה - ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה