אור ברסלב
בלבבי משכן אבנה - ג פרק ג - תפילה › ענף ו'

בלבבי משכן אבנה - ג· הרב איתמר שוורץ

פרק ג - תפילה · ענף ו'

ענף ה'

כל מעשי האדם הם נתינה או קבלה

בכל דבר שאדם עושה, מדבר, חושב יש ב' אפשריות: א. שעושה זאת למען עצמו, מקבל. ב. שעושה למען אחרים, הקב"ה, או בנ"א. הן הן הדברים אף לגבי תפילה, שאפשר שכל תפלתו של האדם לא תהיה אלא למען עצמו. לעומת זאת אפשר וכל תפלתו אינה אלא למען כבוד ה' ית"ש שיתברך ויתעלה, וכן למען בנ"י. נמצא שאדם יכול להתפלל בצורה של "נותן" או בצורה של "מקבל".

צורת חייו של החסיד

כתב המס"י (פי"ט) וז"ל, "והנה החסיד כזה, מלבד העבודה שהוא עובד במעשה מצותיו על הכונה הזאת (למען עשות נחת רוח ליוצרו "למען אשר כבודו של האדון ברוך הוא יגדל וירבה"), הנה ודאי צריך שיצטער תמיד צער ממש על הגלות ועל החורבן, מצד מה שזה גורם מיעוט כביכול לכבודו יתברך. ויתאוה לגאולה, לפי שבה יהיה עילוי לכבוד שמו יתברך. ויתפלל תמיד על גאולתן של ישראל, והשבת כבוד שמים לעילוי".

וכן כתב בהמשך דבריו, "וזה צריך שיעשה בכוונת עבודתו וגם בתפילתו בפועל. דהיינו שיתפלל על דורו, לכפר על מי שצריך כפרה, ולהשיב בתשובה מי שצריך לה".

נבאר ונרחיב את הדברים. כבר ביררנו בסולם של עליה ענף ז'. שענין הלשמה, לצאת מבחינת "מקבל", לבחינת "נותן". ובחינה זו שייכת גם בענין התפילה. בשעה שאדם התחיל לצאת קצת מ"האנוכיות" של עצמו, ומתחיל להיות אכפת לו קצת מהקב"ה, ומאחיו היהודים, במצב זה תפלתו צריכה לקבל צורה שונה.

דוגמאות מעשיות כיצד להתפלל למען הקב"ה ולא למען עצמו

ניתן דוגמא לדבר. אדם מתפלל, "חננו מאתך, דעה בינה והשכל, חכמה בינה ודעת", כל אחד לפי נוסחתו. לשם מה הוא צריך חכמה? לשם מה הוא צריך דעת?

באופן טבעי, מיד המחשבה של האדם חושבת, מפני שהוא רוצה לדעת את התורה. או מחשבה יותר פנימית, שהוא רוצה להתקרב לקב"ה, והדרך להתקרב לקב"ה היא ע"י התורה. אולם בשעה שאדם מסלק את המחשבות על עצמו, ומפנה את "אנוכיותו", בשעה זו, כונתו בתפלה לגמרי שונה. כונתו, שהוא רוצה לדעת את התורה, כי כך רצונו יתברך. וכן, שע"י ידיעת התורה, מתרבה כבוד ה' יתברך בעולם. אין כונתו על עצמו, אלא איך וכיצד יוסיף נחת רוח לבורא ית"ש.

דוגמא נוספת לדבר. אדם מתפלל "סלח לנו אבינו" וכו'. מפני מה אדם רוצה שהקב"ה יסלח לו? המחשבה הפשוטה היא, פחד מעונשי גיהנם, ושאר עונשים. ואם חושב יותר עמוק, הוא מבין שהחטא מרחיק את האדם מבוראו, ורצונו להיות קרוב לקב"ה, ולכך מבקש סליחה, שע"י שיסלח לו יתקרב לקב"ה. אולם אדם שהעתיק את מחשבתו מעצמו, ומחשבתו היא רק לעשות נחת רוח ליוצרו, מחשבתו שונה לחלוטין. צורת מחשבתו היא שהחטא גורם העלם כבוד ה' יתברך בעולם, ולכך הוא מבקש סליחה, שע"י שיסלח לו חטאו יתרבה כבוד ה' יתברך בעולם. נקטנו שתי דוגמאות בלבד, אולם אדם המבקש לעשות נחת רוח ליוצרו, ישכיל מעצמו כיצד להתפלל כל תפלתו על דרך זו.

תפלה למען כל בית ישראל

עד עתה דברנו על החלק שאדם מתפלל למען לעשות נחת רוח לבורא. אולם יש את החלק הנוסף שעליו דיבר המס"י, והוא להתפלל למען כנס"י, למען אחיו היהודים. נסביר איך עושים זאת.

כשנתבונן נראה, שכל תפלת שמו"ע נתקנה בלשון רבים. "חננו, השיבנו, סלח לנו", וכו' וכו'. כלומר, חז"ל לא תיקנו תפלה זאת שאדם יתפלל רק למען

עצמו. הדרך הנכונה היא, שיכלול את כולם עמו. למשל, אדם מתפלל "חננו מאתך", באופן טבעי, מיד הוא חושב, תתן לי חכמה וכו'. אולם הדרך הראויה היא, לחשוב תתן לכולם חכמה, ובכללם אני. אולם לא שהאני הוא העיקר כאן, אלא לפחות שהאני יהיה שווה לכולם. וכן בכל ברכה וברכה, כונתו תהיה בשווה על כל בני ישראל, ויתבונן בכך היטב בכל ברכה וברכה.

נקודה נוספת, והיא חשובה מאוד. על האדם להרגיל את עצמו, שכל צרה ששומע עליו להתפלל מיד על כך שתבוא ישועה. וכן כל חסר שהוא רואה שיש לחברו יתפלל על כך מיד.

תפילה למען הקב"ה והזולת - אפשרית בב' פנים

כל דברינו בענף זה אמורים בב' מדרגות. א. יש אדם שכבוד הקב"ה חשוב לו באמת, וכן טובת הזולת חשובה לו באמת. אדם כזה תפלתו לכבוד הבורא, ולמען הטבה לזולת, תצא מפנימיות לבבו. ב. לעומתו יש אדם שעדיין אינו מרגיש כן, תפקידו במדריגה זו, להתפלל על כל הנ"ל מתוך התבוננות באמיתות הדבר, ולאט לאט במשך הזמן יפתח לבו ויתחיל לחוש את אהבת הבורא ואהבת ישראל.

תוכן העניינים

בלבבי משכן אבנה - ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה