בלבבי משכן אבנה - ב· הרב איתמר שוורץ
פרק יז - דרכי קנין יראת העונש · התבוננות ביסורי העוה"ז
כפי שביארנו, יראת-העונש, יש בה קושי מסויים לקנותה, שאם ירא מצד עונשי הגהינום, הרי גהינום הוא דבר רוחני ושייך לנשמה, וממילא האפשרות היחידה להשיג זאת היא עם הנשמה ולא עם הגוף, כי הגוף חש רק גשמיות ולא רוחניות.
העצה הראשונה לזה היא, שאדם לא ישתמש להתבוננותו רק ביסורי הגהינום, אלא בעיקר ישתמש ביסורי העולם הזה, שאותם גם הגוף מבין, שכן העין רואה והאוזן שומעת את הדברים. למשל: אדם רואה אנשים חולים, או שאר יסורים שישנם בעולם. עליו להתבונן בהם ולהבין ש"אין יסורין בלא חטא", כמו שלימדונו חז"ל.
לעיל כבר הארכנו בצורת ההתבוננות [קביעת שעה ביום להתבוננות מתוך מנוחת הנפש, דיבור קודם אל עצמו, אח"כ אל הרבש"ע וכו']. ניתן, אפוא, דוגמא גם לענייננו - התבוננות ביראת העונש.
אדם יושב ליד חפץ מסויים ואומר לעצמו כך: "הנני רואה חפץ שאינו שייך לי. לכאורה בכוחי להושיט את היד ולקחתו. אף אחד אינו רואה אותי. מדוע בכל אופן לא אעשה זאת? טעם אחד הוא משום שהקב"ה ציוה עלי לא לקחת, לא לגזול!"
זוהי, אמנם, נקודה אמיתית, ובשכל אדם יודע אותה, אך מאחר ולא בהכרח שגם בהרגשתו הוא חש כך, עליו לקנות את יראת העונש, שהיא היראה הפשוטה.
לכן, הוא ממשיך ואומר לעצמו: "מה יקרה אם כן אגש, אושיט את יד ימין שלי ואקח את החפץ בלא רשות בעליו? - הרי אעבור על איסור דאורייתא של גזל. ומה קורה לאדם שח"ו גוזל? - יד שגוזלת בהכרח שתשלם את המחיר: או שתיווצר חלישות ביד, או שח"ו היד תיכרת לגמרי - הכל לפי חומר החטא".
כך צריך אדם לעבוד על יראה מפני יסורי העולם הזה.
נקודה זו היא יחסית קלה, כיון שהיסורים בעולם הזה ניכרים לעין כל. מה בכל אופן הבעיה? עינינו רואות שהרבה רשעים עוברים עבירות ברמ"ח אבריהם ושס"ה גידיהם רחמנא לצלן, ובעולם הזה לא קיבלו את העונש הראוי על מעשיהם! כלומר, היסורים שאדם מקבל בעולם הזה אינם בהכרח כל היסורים שמגיעים לו, ולא על כל עבירה שאדם עושה הוא מקבל את היסורים עליה כאן בעולם הזה.
נמצא, שהיראה שניתן לקנות על ידי התבוננות ביסורי העולם זה היא יראה חלקית בלבד, כיון שבעולם הזה לא מתגלה ההיקף הכללי של עונשו של החטא.