אור ברסלב
בלבבי משכן אבנה - ב פרק טו - צורת העבודה - "שבע יפול צדיק וקם" › "שבע יפול צדיק וקם"

בלבבי משכן אבנה - ב· הרב איתמר שוורץ

פרק טו - צורת העבודה - "שבע יפול צדיק וקם" · "שבע יפול צדיק וקם"

רצון, מחשבה ודיבור

"והמכשלה הזאת תחת ידך - אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן" (גיטין מג ע"א). בעומק פנימיות הדברים, הכשלון הוא חלק בלתי נפרד מצורת העבודה.

נאמר בפסוק: "כי שבע יפול צדיק וקם" (משלי כד, טז), וצריך לדעת כי לאו דוקא בעולם המעשה קיים ענין ה"שבע יפול", אלא גם במחשבות ישנו מהלך זה. בכל עולם ועולם ישנן שבע מדרגות אלו, שאדם צריך לנסות ולפול, לנסות ולפול וכו'. לא כמו שמשמע בפשטות שרק בעשיה יש את ה"שבע יפול צדיק וקם". אם יש זאת בעשיה, מוכרח שגם ברצון, במחשבה ובדיבור קיימת בחינה זו.

ממילא, אחרי ה"שבע יפול צדיק וקם", כשאדם מגיע ל"שמונה", לפעם השמינית - לאו דוקא פעם שמינית במציאות, אלא הכוונה "מדרגה שמינית" שהיא מדרגה מעל גדרי הטבע - שם נכללים כל הנסיונות, וכמו שאמרו חז"ל: "במקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדים" (ילקו"ש פר' בראשית רמז כ). כל אדם הוא בעצם בעל תשובה. ה"וקם" הוא התשובה על שבע הנפילות שקדמו לכך, ממילא התשובה שלו מקבלת את שבע הנפילות.

אם אדם לוקח את המהלך שהגיע לבחינת "צדיק" ולא כולל בתוכו את כל ה"שבע יפול" של עצמו, הוא מפסיד את המדרגה העליונה של "במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד". האור שאדם מקבל מהנסיונות ומהנפילות עצמן - בין ברצון, בין מחשבה, ובין בדיבור ובמעשה - הוא אור עליון שאי אפשר לקנות דבר בלעדיו!

בענין זה ישנו מעשה מופלא ועמוק עד מאוד. כידוע, הגר"א ערך לעצמו גלות ממושכת. כשחזר מהגלות, לאחר תקופה מסויימת, ישב לפניו הגר"ח מוולוז'ין זצ"ל. הוא בא להתייעץ עימו האם לערוך גלות, שכן ידוע מהספרים הקדושים (הזוה"ק ועוד), שיהודי צריך להשתתף בצער השכינה אשר נמצאת בגלות - "גלו ישראל שכינתא עימהם", כל זמן שאין לנו בית-מקדש השכינה הק' בגלות. ביקש, אפוא, גם הגר"ח מוולוז'ין לנהוג כמנהג רבו, ולערוך לעצמו גלות, כמו שהרבה צדיקים נהגו.

אמר לו הגר"א: "אני עשיתי והתחרטתי". לא ניכנס כאן לסיבות מדוע הוא התחרט. ודאי שעצם הגלות הינה דבר טוב, אלא שהיו כמה דברים מסביב שהפריעו לו בתלמודו וכו'.

וכאן ענה הגר"ח מוולוז'ין לרבו הגר"א תשובה עמוקה עד מאוד: "גם אני אעשה ואתחרט!"

השומע את הדברים בפשיטות, אינו מבין: אם הגר"א ניסה, וראה שגלות הינה דבר שאינו מוצלח והתחרט, מדוע לא ילמד התלמיד מכשלונו של רבו?

אבל לאמיתו של מונח בדברי הגר"ח זצ"ל יסוד עמוק וחשוב: ודאי שהגר"א עשה והתחרט, אבל מעצם העשיה וההתחרטות על העשיה הוא גם קנה קנין מסויים. רצה, אפוא, הגר"ח זצ"ל גם הוא לחזור על המהלך של "שבע יפול צדיק", כדי להגיע אחרי כן לבחינה של "קם".

הקניינים שיכול אדם לקנות מנקודות שהוא ניסה ולא הצליח בהם, אלו קניינים שאי אפשר לקנותם בדרך "ישרה".

תוכן העניינים

בלבבי משכן אבנה - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה