אור ברסלב
בלבבי משכן אבנה - ב פרק ד - חושי הנשמה והכח לגלותם › "ויהי האדם לנפש חיה" - לרוח ממללא

בלבבי משכן אבנה - ב· הרב איתמר שוורץ

פרק ד - חושי הנשמה והכח לגלותם · "ויהי האדם לנפש חיה" - לרוח ממללא

אמונה שבלב - אצל יהודי ולא אצל גוי

יצירת נשמתם של ישראל קדמה לעולם. בבריאת העולם נבראו הכלים הגשמיים, אבל המציאות הזכה של הנשמה של כל אחד מאתנו, קדמה לבריאת העולם הגשמי, כמאמרם ז"ל "ישראל עלו במחשבה תחילה להבראות" (ב"ר א, ד).

לפי"ז יש להתבונן, אם כן מה נברא ביום הששי שבו נברא האדם?

נאמר בפסוק: "וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים" (בראשית ב, ז). כלומר, אותה "נשמת חיים" לא התחדשה ביום הששי, כדברי הזוהר הקדוש הידועים "מאן דנפח מדיליה נפח" - נפיחת הנשמה היא נפיחה מעצמותו יתברך, זהו חלק אלו-ק ממעל. הנשמה האלוקית קדמה לבריאה, וביום השישי לבריאת העולם בא הקב"ה וחיבר את הנשמה אל הגוף הגשמי, החומרי.

ומה יצא מאותה יצירה של נשמה וגוף?

אומר הפסוק: "ויהי האדם לנפש חיה" (שם), וידועים דברי התרגום: "והות באדם לרוח ממללא". בפסוק זה טמון כל הכח האמיתי לעורר את נשמת האדם.

כשנבין את צורת הרכבת הגוף והנשמה ע"י הקב"ה, ומה נולד מאותה הרכבה - נבין גם איך לחזור לשורש ההרכבה - לנשמה.

"ויהי האדם לנפש חיה - לרוח ממללא". הפסוק מלמדנו כאן סוד נורא: שחיבור של גוף ונשמה יוצר באדם כח של "דיבור". הכח של התחברות הגוף והנשמה, הוא כח הדיבור!

מהדברים הללו נלמד את היסוד האמיתי לעבודה תמימה: הכח לעורר את הנשמה הוא ה"רוח ממללא" שבאדם!! בו מתחבר כח הנשמה עם הגוף, וכשהאדם משתמש עם כח הדיבור בצורה הנכונה, ביכולתו לעורר את כח הנשמה שקדמה לעולם, לעורר את ה"מאן דנפח - מדיליה נפח" ולהתחבר אל האלוקות ממש.

כשאדם זוכה להשתמש עם כח זה על מנת לעורר את הנשמה ולהכירה, וממילא יזכה להכיר גם את חלקה השני של הנשמה - הקב"ה.

תוכן העניינים

בלבבי משכן אבנה - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה