אור ברסלב
בלבבי משכן אבנה - ב פרק ג - הקב"ה וכנס"י - חתן וכלה › הקב"ה "מזווג זיווגים"

בלבבי משכן אבנה - ב· הרב איתמר שוורץ

פרק ג - הקב"ה וכנס"י - חתן וכלה · הקב"ה "מזווג זיווגים"

פרק ג - הקב"ה וכנס"י - חתן וכלה

דיברנו עד עתה שהנקודה המרכזית של החיים, שורש היסוד והתכלית של כל חיי האדם - הן בעלמא הדין והן בעלמא דאתי - זו האמונה. "בא חבקוק והעמידן על אחת: וצדיק באמונתו יחיה".

המשכנו והרחבנו לבאר שישנן שתי נקודות: אמונה של ידיעת השכל, ידיעת המושכלות, ואמונה שבלב. מהות האמונה שבלב, כפי שביארנו, זו ההכרה שהקב"ה הוא מציאות גמורה, ויתר על כן שהלב מרגיש אותה כחלק ממנו, שיהודי מרגיש את עצמו כחלק אלו-ק ממעל.

ועתה נמשיך ונבאר את הדברים.

ידוע המעשה המובא במדרש (ויקרא רבה ח, א): "שאלה מטרוניתא את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: בכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו? אמר לה: לששה ימים, אמרה לו: ומאותה שעה עד עכשיו מהו יושב ועושה? אמר לה: מזווג זווגים, אשתו של פלוני לפלוני, בתו של פלוני לפלוני וכו'".

ודאי שהדברים אינם כפשוטם, וכבר עמדו המפרשים על השאלה, וכי כמה זמן לוקח לזווג זיווגים? מהו, אם כן, עסקו של הקב"ה כל היום לזווג זיווגים?

ננסה לבאר את הדברים, ונראה עד כמה שייכים הם לכל אחד ואחד, ועד כמה הם הנקודה הפשוטה של כל יהודי ויהודי.

נתבונן ראשית בשורש הבריאה של אדם וחוה, ומשם נבין את ענין הזיווגים שהקב"ה מזווג. אדם הראשון בתחילת בריאתו נברא יחיד, ללא בן זוג. לאחר מכן נאמר: "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה, ולאדם לא מצא עזר כנגדו", ומובא שם ברש"י: "כשהביאן, הביאן לפניו כל מין ומין זכר ונקבה, אמר: לכולם יש בן זוג ולי אין בן זוג, מיד ויפל ה' אלוקים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה. ויבן ה' אלוקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה".

כלומר, שורש המציאות של בת זוגו של האדם, היה חלק מהאדם עצמו. לפני שנפרדה ממנו, היתה בת זוגו חלק ממנו. לאחר מכן היה פירוד, ואחר שבנאה הקב"ה, כתוב: "ויביאה אל האדם".

מצורתו של הזיווג הראשון שהיה בעולם, למדים אנו שענין הזיווג אינו סתם לחבר בין שני דברים, אלא עניינו למצוא את החלק של האדם עצמו, כמו שאמרו חז"ל שהאדם הוא "פלג גופא". כלומר, הדברים הם כפשוטם, וכפי שמתבאר מהפסוקים שהזכרנו: "האשה אשר נתת עמדי" - האשה היא חלק מהוויית האדם.

מתוך ההתבוננות במשל של הזיווג הגשמי, נתחיל להבין את עניינם של אותם זיווגים שהקב"ה יושב ומזווג כל היום.

בפשטות, כשלומדים את דברי חז"ל שהקב"ה מזווג זיווגים, מבינים שהכוונה שהקב"ה מזווג זיווגים בין איש לאשה. אמנם כשמתבוננים לעומק, הפשט בדבריהם שונה לחלוטין: עיקר הזיווגים שהקב"ה מזווג אינו הזיווג בין בני אדם בלבד. כידוע, בכל מקום בדברי חז"ל כנסת ישראל נקראת רעייתו - כלתו - של הקב"ה. במעמד הר סיני יצא הקב"ה לקראת עמ"י כחתן היוצא לקראת כלתו. כנסת ישראל היא כביכול בת זוגו של הקב"ה, והקב"ה יושב כל היום ומזווג את האדם אליו!

"וידעת היום והשבות אל לבבך, כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, אין עוד". מה הכוונה "וידעת היום"? - ידיעה היא מלשון חיבור, כביכול זיווג בין האדם לבוראו.

תוכן העניינים

בלבבי משכן אבנה - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה