בלבבי משכן אבנה - א· הרב איתמר שוורץ
יראה · קנט
לאחר שזכה האדם, ויש לו רצון עז להיות קרוב לקב"ה, אזי אפשר ויולד בו יראה אמתית מן החטא, מפני שמפחד שמא יתרחק מבוראו. צורת העבודה בזאת, הוא כפי שזכרנו לעיל. ראשית תפלה רבה על כך, שיזכה לחוש זאת ולפרוש מן החטא.
נוסף על כך, עבודה חושית, שיעמוד ליד חפץ חבירו וידבר ויאמר (תחלה עם עצמו ואח"כ עם הקב"ה), הרי ביכולתי לקחת חפץ זה, ומדוע שלא אקח? מפני שעי"ז אתרחק ח"ו מבוראי, ורצוני להיות קרוב אליו. כן ירבה בהמחשות בכל מיני אופנים שהם, וכן ירגיל האדם את עצמו לבדוק בכל מעשה, להתבונן במחשבתו, ואח"כ לומר זאת בפיו, מעשה זה מקרב אותי לקב"ה, ומעשה זה ח"ו מרחק אותי מהקב"ה. וכך יהיה כל צורת יומו, שבכל דבר ודבר מתבונן ובודק, האם זה מקרב אותו לקב"ה, או ח"ו להיפך.
וע"י התבוננות זו בתמידיות, לאט לאט יקבעו הדברים בלבו היטב, וכל צורת חייו יהיו בצורה של חיפוש כיצד להתקרב לקב"ה, וממילא תיולד בו הרתיעה והפחד מדבר שמרחק אותו מקונו. אם יתמיד האדם בצורת חשיבה זו, הוא יכול לזכות עי"כ, שרוב לבו יהיה תפוס וקשוב לחפש את קרבתו ית"ש.