בלבבי משכן אבנה - א· הרב איתמר שוורץ
יראה · קמב
כאשר האדם עמל לקנות יראת העונש באופן זה, הרי כל עבודתו מקבלת פנים חדשות. לולי הצורה הנזכרת, אדם ח"ו יכול לעמול שנים לפחד מן עונשי הגיהנם, וח"ו לשכוח את הקב"ה כמעט בכל השנים הללו. הוא עסוק ביראה, הוא עסוק בגיהנם, ושוכח את הקב"ה. אולם כאשר האדם דורך בדרך שזכרנו, הרי יראת העונש גופא הוא היכי תמצי לקרבו לקונו, ולא ח"ו להיפך.
סוף הדבר, על האדם כל הזמן לבדוק האם ע"י יראת העונש הוא זוכר יותר את הקב"ה, ומרגיש שמתקרב אליו יותר, או שח"ו ע"י יראת העונש הוא נעשה שקוע בעצמו, בדאגה לעצמו שמפחד על עצמו, ודואג על עצמו שלא ינזק ויענש, ועי"כ ה"אני" הולך וגדל, ושכיחת הבורא ח"ו הולכת ומתרחבת.