בלבבי משכן אבנה - א· הרב איתמר שוורץ
התכללות בו ית' · קפא
בעומק הדברים, הסח הדעת מן האני, כולל הסח דעת מן הנבראים כולם, שהם אני אחד גדול, ואינו עסוק אלא עם בוראו, ומחשבתו על הנבראים אינה אלא לפי ההכרח כגמילות חסד וכד'. והרי שמצד בחינה זו, האדם אינו עסוק תפוס וקשוב לאני, אלא עיקר נפשו תפוסה בו ית"ש. ועל ידי קביעות זו להחזיר כל מחשבותיו מן הנבראים אליו יתצ"ש, ולא להרהר בנבראים אלא בו ית"ש. אזי האדם יוצא מן ההדבקות בנבראים בכלל ומן האני הפרטי בפרט, וזוכה להכלל בו ית"ש. ומדרגה זו למעלה מן הדבקות. כי מצד הדקות, האני דבק בו ית"ש.
אולם מצד הבחינה שהזכרנו עתה, אין עסק עם האני אלא עמו ית"ש, וזהו גופא ההתכללות. כי כל מציאות היא מצד תפיסת המקבלים, וכאשר המקבל אינו עסוק ומחובר לדבר, הרי זה כמי שאינו. והרי שכארש מסלק מחשבתו ודבקותו באני, וחושב בבורא, אזי אין אני, והבן כי אלו הם דברים עמוקים מאוד מאוד מאוד.