בלבבי משכן אבנה - א· הרב איתמר שוורץ
אמונה - שיש בורא לעולם · סה
בכדי שאדם יוכל לקיים את הדברים בצורה בנויה, צריך שתקדם לכך הכרה פשוטה ואמתית בשכלו של האדם ובלבו.
כתב הרמח"ל בתחלת ספרו מס"י (פ"א) וז"ל "וכשתסתכל עוד בדבר תראה, כי השלמות האמתי הוא רק הדבקות בו יתברך. והוא מה שהיה דוד המלך אומר (תהלים עג, כח) "ואני קרבת אלקים לי טוב". ואומר (שם כז, ד) "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו". כי רק זה הוא הטוב, וכל זולת זה שיחשבהו בני האדם לטוב אינו אלא הבל ושוא נתעה", עכ"ל.
צריך להבין את היסוד הפשוט של החיים. כל מה שיש לו לאדם בכל ימי חייו, הן בעלמא הדין והן בעלמא דאתי לנצח נצחים, אינו אלא את הקב"ה! להכיר אותו, להתקרב אליו, ולהתדבק בו, "וכל זולת זה שיחשבהו בני אדם לטוב, אינו אלא הבל ושוא נתעה". הכל זה הבל ממש, חוץ מהכרת הבורא וקרבת הבורא ודבקות בו ית"ש, אין כלום בשום מקום ובשום זמן.
כשאדם מבין את הדברים, ומתבונן בהם כראוי, הוא צריך לקלוט נקודה בסיסית ופשוטה. שכל העסק שלו כל הזמן צריך להיות סביב לקב"ה, כל צורת חייו צריכה להיות בצורה שהקב"ה הוא במרכז של הכל בכל ענין, בכל מקום, ובכל זמן. כל מה שהוא מחפש מכל ענין, מכל מקום, ומכל זמן, זה הקב"ה.
כאשר האדם מבין שכל התרי"ג מצוות הם אינם אלא עצות (כלשון הזוה"ק) כיצד להגיע להכרת הבורא, וקרבתו, ודבקות בו.
וכן התוה"ק שהיא שורש כל המצוות, כל ענינה לדבק את האדם בקונו, אזי יבין, שהן בעניני חולין, והן בעניני קדושה שהם התרי"ג מצות, אין לו אלא לחפש בהם שע"י יתקרב יותר ויותר לקב"ה. כלומר אל לו לאדם לשקוע בחיצוניות הדברים, אלא עליו לזכור שמכל ענין בין גשמי בין רוחני, הוא צריך למצוא כיצד להתקרב ולהתחבר לקב"ה מענין זה.