אור ברסלב
בלבבי משכן אבנה - א אמונה - השגחתו ית"ש › קלז

בלבבי משכן אבנה - א· הרב איתמר שוורץ

אמונה - השגחתו ית"ש · קלז

קלו

והנה כאשר האדם מתפלל ושח עם קונו, יש לכך ב' אפשריות,

א. שמדבר עם הקב"ה בלשון נסתר, "הוא".

ב. שמדבר עם הקב"ה בלשון נוכח, "אתה". ובאמת שעיקר תכלית התפלה כצורתה, הוא לשוח עם קונו בלשון נוכח. ואף שבתחלה זה קשה מאוד, כי הנפש לא מרגישה כן, שהקב"ה נוכח בצידה. מ"מ, על האדם להתרגל לעשות כן, ובמשך הזמן, לאט לאט, יזכהו ה' ית"ש שירגיש את הקב"ה לידו. וגם זאת בודאי יש לעשות בהדרגה, שבתחלה עיקר צורת דיבורו יהיה בלשון נסתר, הוא, ורק מעט מזעיר בלשון נוכח. ולאט ולאט, כאשר חש מעט חיבור ללשון נוכח, ירחיב את היריעה, עד אשר יזכה שכל דבורו יהיה בלשון נוכח, ויזכה להרגיש את בוראו כנוכח לידו ממש. עבודה זו, היא נקודת הפנימיות של החיים. כי תכלית המכוון של חיי האדם עלי האדמות, לחיות עם בוראו, ולחוש שהקב"ה נצב לידו ממש ממש. ובאמת שזו מן העבודות הקשות שיש, כמ"ש הרמח"ל (מס"י פרק יראת חטא) "שהחוש סותר לזה". אולם כאשר ירגיל האדם עצמו לכך, לאט לאט בתמידיות, בודאי שיעזרהו ה' ית"ש, ולבסוף יחוש את הקב"ה נצב לידו ממש, וישוח עם קונו כדבר איש אל רעהו (לשון מס"י פרק החסידות). בתחלה הדבר נראה רחוק מן האדם, אולם ככל שהאדם מרגיל את עצמו, ראשית שכל יומו מסביב לקב"ה, ומרגיל את עצמו שלאורך כל היום ידבר עם קונו כפי שבואר לעיל,

דבר זה יקל עליו בהרבה, ויקרבו לעבודה נאצלה זו, לחוש את בוראו כנוכח לידו ממש, ולדבר עמו בכל עת ובכל שעה כדבר איש אל רעהו. בפשיטות גמורה, ובטבעיות גמורה. כך היתה צורת חייהם של גדולי הדורות בכל הדורות, הם הרגישו בחוש גמור שהקב"ה נצב לידם ממש ממש.

תוכן העניינים

בלבבי משכן אבנה - א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה