בלבבי משכן אבנה - א· הרב איתמר שוורץ
אמונה - השגחתו ית"ש · קכח
כאשר זוכה האדם להשכיל ולהבין את הדברים, ולאחר מכן להפנימם אל תוך לבבו, אזי זוכה לקשר חזק ואמיץ לבורא עולם. כי אין דבר שמהוה מחיצה בינו לבין קונו. בכל דבר הוא מתקשר לפנימיותו, לקב"ה, ואזי צורת הדברים החיצונים איננה מהוה מחיצה לדבקותו בקונו.
כלומר, אדם זה יכול להתקשר לקב"ה לא רק מן לימוד התורה וקיום המצות בלבד, אלא הוא חי בבחינת "בכל דרכיך דעהו". ובכל דרכיו ממש, הוא יודע את הקב"ה (ידיעה מלשון חיבור והתדבקות כנודע), ומתחבר אליו.
זו עבודתו של האדם, לשלול את כל מראה עיניו שרואים את החיצוניות, את הנבראים, ולדבק עצמו בכל עת ובכל שעה לנקודת הפנימיות של הכל, שהוא הקב"ה.
בכלל קנין זה, בודאי יש הכרה ברורה במציאתו ית"ש, והשגחתו, כפי שבואר עד עתה. ע"י קנין צורת חיים זו, אדם יוצא מעולם של נפרדות, ודבק בעולמו של הקב"ה, "ה' אחד ושמו אחד", "יחידה ליחדך".
תכלית וסוף מדרגה זו, היא דבקות גמורה בא"ס. וכל אחד ינסה לזכות בה עד כמה שביכלתו.