אור ברסלב
בכורי שלמה חלק א שלמה יורה דעה סימן ג

בכורי שלמה חלק א· רבי שלמה אברהם רזכטה

שלמה יורה דעה סימן ג

שלמה יורה דעה סימן ב

ב"ה יום א' קדושים ט"ו למ"ט מונים שנת תרל"ז לפ"ק אזארקאוו. שמש הברכה מרפא בכנפי' תופיע ותהל באוהל כבוד הרב הגאון המפורסם. סיני ועוקר הרים. ידיו רב לו לשוט בים שני התלמודים. חסידא ופרישא מאור הגולה. נ"י פ"ה עה"י כקש"ת מו"ה ישראל יהושע שליט"א אבד"ק קוטנא בעל חמחבר ס' ישועות ישראל:

אחדשה"ט כמשפט ליראי ד' ולחושבי שמו. יקרת תשובתו הרמתה קבלתי לנכון. מה גדלה שמחתי בראותי את דבריו היקרים החוצבים להבות אש. ואשר שם עין בקורת על דברי. והנני להשיבו ולהשתעשע בדבריו היקרים: הנה כבוד גאונו תירץ את הרמב"ם בה' מעילה באומר פרוטה בכיס זה יהי' הקדש. ממה שקשה דלבטל פרוטה של הקדש ברוב. ותירץ הרב כ"מ דהוי דשיל"מ וקשה ע"ז דהא האיסור נולד בתערובות ואז גם דשיל"מ בטל על זה תירץ כ"ג ויצא לדון בדבר חדש דבדבר יבש לא אמרינן כל דניכר האיסור מקודם ובא בתערובות בטל. והביא ראי' לדבריו מהר"ש בחלה דאם הפריש חלה מעיסה ואח"כ נתערב בו קמח ונצטרף בתנור אם יש בו שיעור דטבל לא בטל. והרי התם בא אחר התערובות בעודו בתנור עכ"ל:

ולא זכיתי להבין דברי קדשו דהא שם הקמח מה שנשאר אצל העיסה אם יגבול את הקמח עם העיסה פשיטא דהוי לח בלח הלא אנן קיי"ל דקמח בקמח הוי כלח בלח כמג"א בה' פסח (סי' ת"ל). ואפילו להפוסקים דקמח בקמח הוי יבש ביבש. מ"מ נראה דבנ"ד כ"ע מודים דהוי לח בלח, דהא בשעת לישה הוא לח מהמים. וא"כ בטל הקמח שהוא טבל בתוך העיסה דהא הוי נח בלח. וראי' לדברי המג"א ממה שכ' באסיפת זקנים בביצה (דף ל"ח.) וז"ל והכא בקמח מיירי שהוא דבר לח דאי לא חיטים בשעורים היכי בטלי כו' אלא בקמח חיטים עם קמח שעורים מיירי אבל בדבר יבש מין במינו בטל עכ"ל. ובפרט אחר האפיה בוודאי נעשה לח בלח כמו שהביא הט"ז בא"ח (סי' תנ"ג סק"ב) ב' הגהת סמ"ק דאף דס"ל דקמח בקמח הוי יבש ביבש מ"מ בשעת אפיה נעשה חתיכה א' ממש כלח בלח יע"ש. ונהי דהוי דשיל"מ מ"מ בטל מדהאיסור נולד בתערובות אף לפי שיטת כ"ג. נהי דכוונת כ"ג דכל לחם שיש בו מעט קמח מטבל לא יכול להיות בטל בין שאר הלחמים דהוי רוב היתר משום דהוי יבש ביבש ואז אף שהאיסור נולד בתערובות לא בטל מ"מ לא אבין דהא הקמח של טבל כבר בטל בתוך העיסה מדהוי לח בלח כנ"ל והאיסור נהפך להיות היתר. והדרא הקושיא לדוכתא דצריך להיות בטל ברוב היתר דהאיסור נולד בתערובות:

אולם לפי מה שכתבתי בחידושי לתרץ קשית הכרתי בסי' ק"ב על הכסף משנה בה' מעילה (פ"ז) עפ"י דברי הגרע"א משום דהיתר יבוא מיד אז שייך טעם הר"ן בהא דדשיל"מ לא בטל משום דאז הוי מין במינו גמור (ואז גם רבנן מודו לר' יהודא דס"ל מין במינו ל"ב בדם הפר ודם השעיר שנתערבו] ואז אף שנולד בתערובות לא בטל לפי טעם הר"ן גם קושיא זאת על הר"ש מחלה מיושב. דהא גם כאן הוי דשיל"מ משום דיכול להפריש חלה ויכול להיות ההיתר מיד ושייך טעם הר"ן מ"ה לא בטל:

גם גוף הסברא דבדבר יבש לא שייך סברת הסמ"ק והמרדכי דבטל אף בדשיל"מ. לא זכיתי להבין החילוק דמה לי יבש או לח. דהאחרונים כתבו בטעם של דבר הזה משום דקודם התערובות לא נקרא עליו שם איסור מ"ה לא שייך לומר בי' עד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר וא"כ גם יבש ביבש שייך סברא הזאת:

ומה שהשיג כ"ג על תירוצי על קו' התוס' שילהי מעילה דדמי לטומאת משא. ותמה כ"ג דאז דוקא בנשא אותן ביחד. וה"ה בזה דוקא אם הוציא את כולם בפעם אחת ולפענ"ד הי' כוונתי ע"פ מ"ש בשו"ת מהרי"ט (ח"א סי' ה') וז"ל דבשלמא לענין איסור [פי' איסור אכילה] שייך ביטול אבל הכא במעות לא שייך כו' ובענין הנאה לא שייך ביטול כל דמתהני יע"ש. והוא כעין סברת הח"ד בססי' צ"ט לענין מבטל איסור לכתחלה באיה"נ יע"ש. א"כ ה"ה בנ"ד ל"ש ביטול בפרוטה של הקדש כיון דעכ"פ נהנה מכמות האיסור שנתרבה הדבר. מ"ה לר"ע בהוציא פ"א מעל לשיטתי' דבספק מעילה חייב אשם תלוי. ולרבנן בהוציא כלם אף בזא"ז מעל כיון שבוודאי נהנה מהאיסור ואז דמי לטומאת משא בנשא בבת אחת:

ומה שהשיג כ"ג עלי במה שכתבתי דהוי כטומאת משא דבלא"ה אינו אלא דרבנן עכד"ק. אולם זה א"ש לשיטת התוס' בבכורות (דף כ"ג ע"ב) ד"ה נבלה. אולם אני כתבתי זה לתרץ דברי הרמב"ם. והרמב"ם לשיטתי' דס"ל דטומאת משא מה"ת לא בטל. יעי' במל"מ בה' מטמאי מו"מ (סופ"א) ובשו"ת תורת חסד (חא"ח סי' ל"ד אות ט"ו) יע"ש.] רק כתבתי לרווחא דמילתא דאף אם הוא דרבנן מהני לד"ת מכח ראיות שהבאתי בתשובתי שם. ויעי' בס' תיבת גמא פ' מקץ אות ג'. במטותא מן כ"ג להעמידני על אמיתת סברת כת"ר אשר בלי ספק על אדני האמת הטבעו:

אלה דברי אוהבו מוקירו ומכבדו כערכו הרב דוש"ת באהבה רבה. פי המדבר: שלמה אברהם:

בלא"א המופלג אי"א כש"מ דניאל זאב רזעכטע נ"י:

תוכן העניינים

בכורי שלמה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה